הרגלי שינת תינוקות

שלום,
בני בן שלושה חודשים (היום). עד לפני שבוע היה נרדם תוך כדי הנקה. החלטנו שהגיע הזמן ללמד אותו להרדם לבד. לפני כל השכבה אומרים לו "הגיע הזמן ללכת לישון" ואז אומרים לו אההההה כמה פעמים,משכיבים אותו במיטה ויוצאים מהחדר. מדי פעם שהוא בוכה אנחנו נכנסים לחדר ומנסים להרגיע אותו מבלי להוציא אותו מהמיטה. אם זה לא עוזר, מרימים אותו וכשהוא נרגע ישר מורידים. במהלך השבוע אפשר לראות שהיה שיפור, ביום הראשון לקח לנו שעתיים להרדים אותו, ובמהלך השבוע הגענו אפילו להרדמות עצמאית תוך 10 דקות.
אבל זה לא עקבי. פעם אחת הוא יכול להרדם בבכי תוך חצי שעה, פעם לאחר מכן להרדם לבד, ובפעם אחרי זה לבכות 10 דקות..
ביומיים האחרונים נראה שיש סוג של נסיגה, כי הוא בוכה יותר לפני ההרדמות ובעיקר בלילות אחרי המקלחת - הוא כבר מתחיל לבכות בשלב שאני מלבישה אותו אחרי המקלחת.
יכול להיות שהשיטה שבה אנו מרדימים אותו לא מתאימה לו? או שאנחנו עושים משהו לא בסדר?

היי,

קשה לי לדעת האם אתם עושים משהו לא נכון. ממה שאת מתארת נראה שזה נכון.
לרוב התינוקות בגיל הזה עדיין אין יכולת הירדמות עצמאית והם זקוקים יותר לעזרה כלומר, לשבת לידם ולתת מגע עד הירדמות. אבל, אם הצלחתם להגיע להירדמות עצמאית ואתם מקפידים תמיד לחזור כשהוא בוכה ולהרגיע אותו זה בסדר.
לגבי חוסר העקביות, נסו לעקוב אחר סמני עייפות שלו יכול להיות שלפעמים קשה לו יותר כי הוא מגיע עייף יותר. במקביל חשוב גם לייצר טקס שינה קבוע בכל יום, וגם להקפיד שלא יהיו התנמנמויות בזמן האוכל וגם לא על הידיים בזמן שאתם מתחילים בהרדמה.

בהצלחה