הרגלי שינת תינוקות

שלום רב, שמי איה ואני אמא לאלאונורה בת השלושה חודשים פלוס, ילדה ראשונה. אלי נולדה בשבוע 36 ובתחילה לא היו בעיות מיוחדות בהרדמה, נרדמה כמעט תמיד על הציצי, התעוררה בגלל רפלוקס חזק והוחזרה לישון על הידים. ישנה על הבטן כמעט מההתחלה בגלל חשש להחנקות מהרפלוקס. בהתחלה בלילה הייתה מתעוררת כל שעתיים לאוכל.
היום כשהיא בת 3 חודשים וקצת, היא ישנה בלילה 4-5 שעות ברצף (לעיתים גם 6), מתעוררת לאוכל ומיד חוזרת לישון לשלושה שעות נוספות כאשר ההתעוררות הסופית היא לקראת 7 בבוקר (בדר"כ נרדמת בין שבע ושמונה וחצי בערב, מתעוררת בסביבות 12-1 בלילה, ואז שוב בסביבות 3 ואז לקראת 7 בבוקר),  ואז פותחים את היום בטקס בוקר טוב (אור, מוזיקה, שירים, החלפת חיתול וכו). אני לא מחליפה לה חיתול בלילה מכיוון שמניסיון שלי זה מעיר אותתה יותר מדי ואז היא לא חוזרת לישון (ובלילה היא נותנת רק מעט שתן).
הבעיה היא עד שהיא נרדמת....
בבוקר כשהיא קמה אנחנו משחקות ככה עד איזה תשע בבוקר\ וכשהיא מתחילה לפהק לה אני מתחילה לנסות להרדים אותה. בעריסה לבד היא לא מוכנה להיות גם לא במיטה שלה. אז כרגע מה שעובד הכי טוב זה או ציצי או על הידיים עד שהיא כמעט נרדמת ואז בעגלה (שמשמשת גם כעריסה) כמה סיבובים טובים בתוך הבית עד להרדמות מוחלטת. סיפור קטן של איזו שעה ככה. במקרה הטוב. במקרה הלא טוב אני נשברת באיזהשהוא שלב, חושבת שאולי טעיתי והיא בכלל לא רוצה לישון, ומוציאה אותה לשחק, רק כדי לגלות חצי שעה אחר כך שהיא עצבנית נורא. קיצר סיוט לה ולי. ככה זה נמשך במעגלים, כשבסך הכל יש לה תנומה אחת ארוכה יחסית של שעתיים שלוש במהלך היום (רצופה) ובין לבין תנומות קצרות שמהן היא מתעוררת כל הזמן עצבנית ובוכיה. אם אני מנסה לנצל אחת מהיקיצות האלו לרחצה, אני מקבלת תינוקת עצבנית ורטובה גם יחד!
אני משתדלת לרחוץ אותה כל יום בסביבות 6-6 וחצי בערב (למעט ימים בהם אני עובדת וחוזרת מאוחר יותר, ואז אין רחצה באמבטיה, רק טוסיק מתחת לברז, אבל אני גרה באירופה ככה שלא ממש מזיעים פה כרגע). אחרי הרחצה אני מציעה לה ציצי, שלא תמיד מתקבל בברכה, ומנסה להרדים, שוב כפי שתיארתי למעלה.

היום החלטתי שאני מנסה חינוך מחדש, שיטת הרם הורד במיטה שלה. או בעריסה. או בכל מקום שהיא רק תסכים. בכל המקומות בהם ניסיתי התוצאה כרגע זהה< צרחות איימים. נרגעת בשניה בה אני מרימה אותה. איך שהיא נוגעת במזרון מתחילה לצרוח. לא נראה לי שלזה התכוון המשורר.. הרי במצב הזה היא שוב כל הזמן בידיים שלי. 
אז אמרתי שאקשיב לאמא שלי סוףסוף, ואשים אותה במיטה שלה. כשהיא תבכה אגש אשים יד על הגב ואלטף אותה עד שתירגע. התוצאות: תוך 3 דקות מתקבלת תינוקת צורחת ומשתנקת בצבע נוטה לסגול שמלקקת את המזרון (מסרבת למוצץ באופן קבוע). נרגעת רק אחרי שלוקחת אותה בידיים, אחרי שהבכי מתחלף בקיטור הברתי כועס.
מה עושים??? אני לא ממש מסוגלת לתת לה לבכות חמש או עשר דקות בצרחות עד השמים. או שזה מה שצריך לעשות? הצילו!!!

היי,

השינה שלה בלילה היא יפה מאוד ורואים שחשוב לך להקנות לה הרגלי שינה נכונים.

שנות הבוקר הן לרוב קשות יותר בגלל שהורמון השינה נמצא פחות בגוף. סדר יום קבוע וטקסי שינה לפני השינה יכולים לעזור. הדבר השני זה כמובן העקביות, אם את מתחילה הרדמה חשוב לסיים אותה ולא להישבר באמצע כיון שמה שבתך לומדת מזה היא שלא חייבים לישון כי עוד מעט היא תצא מהחדר וכדי שזה יקרה היא צריכה לבכות.
ראשית עזרי לה להוריד "הילוך" וגירויים לפני השינה. תעקבי אחר סמני עייפות. אחרי שאת מזהה קחי לחדר חשוך ועשי שם טקס שינה קצרצר (שיר, ריקוד עם מוזיקה וכו..) שימי לב שזה מרגיע אותה אבל לא מרדים ואז הניחי במיטה.
הרם הורד זוהי שיטה מצוינת להרגעה מבכי, גם אני לא אוהבת לתת לתינוק לבכות במיטה וחושבת שכן צריך לתת מענה לבכי ולכן, כשהיא בוכה צריך להרגיע במיטה (מגע, ליטוף וכו..) אם זה לא עוזר אז להרים על הידיים ולהחזיר למיטה ברגע שהיא נרגעת וחוזר חלילה. זה נכון שבהתחלה היא תהיה הרבה על הידיים אבל ההבדל הוא משמעותי- בסופו של דבר היא נרדמת במיטה ועל הידיים רק נרגעת מהבכי. אם היא שוכבת רגועה המשיכי במגע עד שהיא תירדם. כשזה נעשה נכון אז לאחר 2-3 ימים כבר תחושי שיפור ופחות בכי (אותו הדבר תרדימי גם בלילה).

בהצלחה!