הרגלי שינת תינוקות

שלום,
שמי מעין ואני אמא טריה לאור בת ה 3 שבועות. ממה ששמעתי בגיל הזה אין סכנה עדיין של פינוק יתר ושבכל פעם שהיא בוכה זה בסדר לגשת ולהרים על הידיים כי היא זקוקה לחום וביטחון. כך אני נוהגת בשלושה שבועות האלה ובהתחלה אור היתה ישנה בעריסה שלה ברצף בערך שעתיים בין ההנקות בלילה ובערך שעה ברצף ביום. אור סובלת מגזים ועל כן חלק מההתעורריות נבעו מהתקפי גזים והיא היתה נרגעת על הידיים שלי. ביומיים האחרונים במשך היום אור כמעט ולא מוכנה לישון בעריסה, היא נרדמת על הידיים וברגע שמנסים להניח אותה בעריסה היא מתחילה לבכות וגם בלילה היא ישנה פחות טוב בעריסה, לפרקי זמן קצרים בלבד. חשוב לי לציין שבמהלך היום היא כן מוכנה לשכב ערה, להעסיק את עצמה ולהביט בתמונות לפרקי זמן של 45-60 דק׳ ולא זקוקה לתשומת לב בזמן הזה.
רציתי לשאול אם בגיל הזה באמת הם לא מפתחים הרגלים של פינוק ואם זה נכון להרים אותה בכל פעם שהיא בוכה?
שאלה נוספת: המעבר בין שינה לערות קשה לה והיא תמיד מתעוררת בבכי, הרבה פעמים כאשר היא מצליחה להתעורר ולפתוח את העיניים היא נרגעת. האם זה טבעי לגיל הזה או שמצביע על קושי מסויים בהתמודדות עם מעברים?

בתודה מראש,
מעין.

היי מעין,
קודם כל- מזל טוב!
הגישה שלנו היא לתת מענה תמידי לכל בכי, לא משנה מה הסיבה ולא משנה מה הגיל. להרגיע תינוק/ילד שבוכה ע"י חיבוק זה אינו פינוק, לכן, זה מאוד נכון לגשת אליה בכל פעם שהיא בוכה. מה שכן, את יכולה להתחיל תמיד לנסות להרגיע אותה במיטה (בליטוף, טפיחות, נדנוד וכו..) ורק אם זה לא עוזר אז להרים על הידיים במטרה שהיא תלמד יותר ויותר להירגע גם במיטה (עם עזרתך) מבלי שתצטרכי להרים על הידיים כל הזמן.
בגיל הזה היא מאוד זקוקה לחום ולביטחון שלך, אפשר להתחיל יותר ויותר להרדים במיטה אבל גם הרדמות לפעמים על הידיים בגיל הזה לרוב זה בסדר גמור.
התעוררות בבכי לפעמים מעידה על עייפות. כלומר, יכול להיות שהשינה שהייתה לא הספיקה לה. יחד עם זאת, בכי זו דרך ההתקשרות שלה כרגע וכך היא קוראת לך. כרגע, לא הייתי משייכת את זה לבעיה כלשהי.