הרגלי שינת תינוקות

שוב אני פונה בנושא אחר.
בני בן 4 חודשים. מגיל חודשיים בערך החל לעשות בעיות בהירדמות לשנת הלילה.
אני מתמידה מאוד על טקס שינה בשעה יחסית קבועה ( בין שש לשבע בערב) מקלחת, מסאג׳ והנקה. הוא מאוד אוהב את המקלחת והמסאג׳ אבל מהרגע שמתחילה להלביש הוא מתחיל לקטר (לגמרי במודע...) ולא מוכן ללכת לישון ולא מוכן לינוק גם אם עברו 3/4 שעות מההנקה האחרונה.
רק אחרי נדנודים בידיים נרדם וגם לא בקלות... לעומת שאר היום שיותר קל להרדימו. בשינה הראשונה של הבוקר הצלחתי לגרום לו להירדם לבד במיטה מספר פעמים. נרדם בידיים בקלות או בסל קל או בעגלה.
חשוב לציין שזה קורה גם כשעייף מאוד וגם כשישן מספיק במהלך היום.
הוא ילד מדהים במהלך היום ורק ההירדמות של הערב מתישה ובעיקר חבל לי שהולך לישון לא בכיף...
אשמח לעצה :)

היי,

הדבר הראשון הוא באמת לדעת שהוא הולך לישון בזמן המתאים עבורו כי זה יכול לשפר את ההירדמות. הזמן האידאלי הוא מהרגע בו את מזהה סמנים ראשונים ועד שהוא מוכן לשינה (אחרי הטקס) שלא יעבור חצי שעה על מנת לא לפספס ולהגיע לעייפות יתר.
דבר שני, הרבה תינוקות וילדים לא אוהבים את אקט ההלבשה ולכן אחרי ההלבשה הייתי ממשיכה עוד משהו נוסף לטקס השינה כדי להרגיע אותו שוב. למשל, להכניס שיר/דקלום/ריקוד משהו נעים ומרגיע כשהוא עדיין על הידיים ולפני כניסה למיטה. רק אחרי שהוא רגוע ונינוח להכניס למיטה. אם אינו רוצה לאכול, אז לא צריך ואם כן אוכל לוודא שלא מתנמנם או נרדם בזמן האוכל.