הרגלי שינת תינוקות

שלום רב
ביתי בת שנתיים וחצי.
עד לפני כחודש נרדמה במיטה שלה בחדרה עם ליטוף ונוכחות שלנו ההורים עד שנרדמה ובאמצע הלילה היתה מגיעה למיטתנו.
לפני כחודש החלטנו לעשות שינוי- כיום הילדה נרדמת רק במיטתה ואנחנו יושבים רחוק בלי ליטוף, מספרים סיפור אחד וזוהו. אין מעבר למיטה שלנו.
הבעיה שהילדה מרשה רק לי לקום אליה ולא לאבא אחרת פורצת בבכי שבסופו ערנית לגמרי מהמאבק. הבעיה הקשה שבשבוע האחרון קמה לשעה שלמה לפנות בוקר ויותר כשאני בחדרה. למרות שנרדמת עצמאית בערב בלילה לא עושה זאת ומציינת במפורש שהיא לא רוצה מלישון והיא תקום.
מה אפשר לעשות? גם אחרי מאבק כזה ישנה רק עד רבע לשש כשנרדמה בתשע ולצי.
אציין כי ישנה בגן צהריים שעה וחצי שעתיים ובשבוע האחרון בגמילה מחיתולים רק ישנה עם חיתול וזה הולך חלק.
ישנה עם מוצצים ובובות.
תודה

היי,

כל הכבוד על השינוי שעשיתם זה לא קל.
השינוי הוא נכון וטוב וצריך להתמיד בו ולהמשיך אתו הלאה, כל עוד אתם בחדר ההרדמות היא עדיין אינה עצמאית. גם בלילה חשוב שתרדימו בדיוק באותו אופן- להרגיע את הבכי, להחזיר למיטה ולשבת רחוק עד שתירדם.
הליכה לשינה בשעה 21:30 היא מאוחרת מדי ומאוד יכול להיות שבתך נמצאת בעייפות יתר מה שגם מקשה על ההירדמות וגם מוביל ליקיצה מוקדמת וגם ליקיצות בלילה. לכן, שימי לב שהיא לא עייפה מדי שעות השינה המומלצות הן 19-20.
לגבי אבא, ברגע שאתם תמשיכו ותהיו עקביים ולא תוותרו היא תבין שאין הבדל בין אבא לאימא. אם כשאבא מגיע ויש הרבה בכי אז מתחלפים היא תמשיך לבכות ותצפה עד שאת תגעי. בנוסף, חשוב לבדוק מה את עושה ומה אבא עושה ולראות איפה ישנם דברים שונים וליישר קו. ככל שתהיו יותר ברורים ואסרטיביים ובקו אחיד כך היא תצליח להבין מהר יותר ותהיה רגועה יותר.

(אחרי שההרדמות יהיו קצרות יותר תוכלו להניח אותה ערה ולצאת מהחדר- זו כבר הירדמות עצמאית).

בהצלחה

אנסה להרדים אותה מוקדם יותר.

1) האם את אומרת שגם אבא צריך להרדים גם עם הבכי היסטרי ולא לוותר ולהתחלף?

2) מה לעשות כשהיא קמה בלילה יושבת במיטה ופשוט אומרת לי "אני לא רוצה לחזור לישון" ומתעקשת. אתמול למשל ישבתי לידה שעה וחצי!

3) האם להישאר עשה וחצי עד שנרדמת??? ככה אני עושה אבל זה נראה לי לא הגיוני. הילדה מאוד נבונה ואני חושבת שעם כמה שקשה לי אולי אני צריכה להגיד לה שאשאר קצת ואחכ גם אני הולכת לישון גם במחיר שלך צרחות כי זה לא יכול להמשיך כך...



תודה רבה על התשובה המהירה!!!!!

1. חשוב שאבא ידע וילמד להרגיע אותה ואת הבכי. אין דבר שיותר טוב לה מאימא או אבא לידה ולכן הוא יכול לעשות את זה. בסופו של דבר זה יתרום מאוד למערכת החסים בניהם ולא בכל פעם "אבא לא מסתדר" ו"אימא באה להציל אותי". לפני כן תדברו ביניכם איך את מרגיעה ומה את עושה והוא צריך להסכים לזה שהוא שם עד שמצליח להרגיע אותה. כדאי גם לדבר איתה ולהסביר לה (בזמן ערות ולא באמצע הלילה) שגם עם אבא הכל בסדר וכו..
כמובן שיש פה גם צד אנושי ואם זה מגיע למקום לא טוב הוא יהיה מספיק אחראי לקרוא לך ולעשות החלפה אבל חשוב שתבנו שזה משפיע גם ההרדמות.

2. להמשיך להרגיע ולהחזיר אותה לשכיבה (אם יש צורך אז ללטף) לא לכעוס עליה אבל להיות מאוד ברורה שעכשיו לילה וחוזרים לישון. גם אם זה יהיה הרבה זמן. כשהיא תבין שזה מה שקורה ואין אופציה אחרת אז היקיצות הללו אמורות להתקצר.

3. התהליך צריך להיות הדרגתי. השאיפה היא כמובן לצאת מהחדר והפעמים הראשונות לא יהיו קלות אבל בכל מקרה תחזרי תרגיעי ותצאי. על מנת שזה יהיה הכי טוב וקל שאפשר קודם היא צריכה להרגיש בטוחה בהרדמות כשאת בחדר וכשהם ילכו בקלות ותראי שהיא כבר כמעט ולא מחפשת אותך או לא מעניין אותה אם את בחדר או לא זה יהיה זמן מצוין לצאת מהחדר (ולהיות ברורים- שמים במיטה ויוצאים לא נשארים לכמה דקות ואז יוצאים).

הי עינת,
תודה על כל העצות, גם לפני שנה וחצי עזרת לי מאוד.
הלילה היה טוב יותר, הסברתי לילדה ודם כשקמה לקח זמן אך הביעה נכונות להרדם ולא התעקשה לקום.
עדיין נרדמה רק בתשע וחצי...

העניין שקמה בעשרים לשש ואז קשה מאוד להחזיר לישון. לאפשר לה לקום?

המון המון תודה על העצות וההכוונה

יופי, זו התחלה. ככל שתראי עקביות ויציבות כך היא תנסה פחות ואז תרדם מוקדם יותר. (גם הקדמה הדרגתית כמו 10-15 דקות בכל יום היא טובה).

הבוקר תלוי גם בך, אם זה בסדר מבחינתך לקום בשעה הזו אז קמים ומתחילים את היום. אם לא, אז את צריכה להתייחס לזה כמו אל יקיצה בלילה ולהחזיר אותה לישון. (אם היא תלך לישון מוקדם יותר כי היא עייפה מוקדם יותר זה לא יפגע בשעת הבוקר ורק יוסיף שעות שינה).

שמחה לעזור!