הרגלי שינת תינוקות

שלום עינת
קודם כל, תודה רבה על המקום החשוב הזה ועל המוכנות שלך לענות ולייעץ.
כבר כתבנו כאן פעם אחת ועזרת לנו אז תודה

הבן שלנו בן 11 חודשים.
בחודשים הראשונים לחייו (עד גיל 7 חודשים בערך) היה מאד קשה איתו בכל נושא השינה וההרדמות.
הוא היה נרדם רק בידיים או במנשא ומסרב בתוקף להשאר במיטה שלו.
ב"ה לאט לאט בתהליך שכלל הפסקת הנקה והוצאה לחדר אחר הכל הסתדר.
הוא למד להירדם לבד, תוך כדי מלמולים מתוקים לעצמו והיה ישן לילות שלמים. לפעמים עם קימה אחת לבקבוק (זה לא הפריע לנו יותר מדי)
מה שקרה זה שלפני שבועיים נסענו למקום אחר ללילה אחד.
באותו לילה הוא ישן בלול איתנו בחדר, הוא התעורר כל שעה בערך בצרחות (אולי נבהל מהמקום החדש, אולי משהו אחר) הרדמנו אותו שוב ושוב ... עד שבאיזשהו שלב לקחנו אותו לישון איתנו במיטה כי היינו כל כך עייפים.

כשחזרנו הביתה חשבנו שנחזור לשגרה הטובה ...אבל לצערנו מאז ועד עכשיו משהו כאילו השתבש אצלו בהרגלים ובתחושת הבטחון.
הוא לא מוכן בשום פנים להשאר במיטה שלו לבד, אפילו לא רגע אחד.
הוא צורח צרחות של חרדה ממש, תופס אותנו בבגדים ומתחנן במבט שלא נעזוב אותו.
אז לגבי ההרדמה - אין שום דרך להשאיר אותו ולצאת, גם לא בהדרגתיות. הוא נרגע אך ורק על הידיים שלנו.
וגם אחרי שהוא נרדם ואנחנו מניחים אותו במיטה שלו....
הוא יכל להתעורר 3-4-5-6 פעמים בלילה בזעקות אימה ושוב - מוכן להרדם רק על הידיים שלנו.
מה שקרה בלילות האחרונים זה שפשוט נשבר לנו ולקחנו אותו לישון איתנו.
כשהוא איתנו אז הוא באמת ישן רצוף ובבטחון אבל אנחנו מאד לא אוהבים את ההרגל הזה.
רוצים כל כך שהוא יחזור לישון במיטתו הנעימה ברוגע ושמחה כמו שהיה פעם....מרגישים עכשיו חסרי אונים, עייפים, חוששים, קצת מודאגים.
האם זה נורמלי? תקין? שלב מוכר? עובר מעצמו?
האם צריך להתייעץ עם איש מקצוע?

רק לציין שביום הוא ילד מקסים ומפותח. משחק, סקרן, צוחק, נמצא בגן מקסים ואוהב מאד את המטפלות שלו.
רק בלילות החרדה והסטרס הזה עולים...

מה עושים?!
לתת לו לבכות לא בא בחשבון. ניסינו כמה פעמים והוא הגיב בבכי נוראי, מצאנו אותו אחרי 5 דקות מזיע, מתנשם, מבוהל ומדמם מהפה (הוא כנראה נשך את הדופן של המיטה מרוב תסכול)
מה את מציעה?
להמשיך להרדים אותו על הידיים?
להביא אותו למיטה שלנו?
אנחנו כל כך רוצים בחזרה את הלילות הטובים של כולנו .....

מחכים לתשובתך ....
תודה רבה.

יש פעמים בהם יש נסיגות במהלך התהליך. לרוב זה יותר הדרגתי.
תמיד חשוב לתת מענה לכל בכי ולא משנה מה הסיבה. לכן, גם אם מדובר בחרדת נטישה אין הימנעות מלהמשיך בתהליך.
יש תמיד לגשת כשיש בכי ולהרגיע במיטה ואם זה לא עוזר אפשר להרים על הידיים אך חד עם זאת לא כדאי לחזור להרגלים ישנים שאח"כ יתפתחו לרגרסיות גדולות יותר כי כשבנך ילמד שיש את האפשרות לישון אתכם הבכי שלו רק ילך ויגדל ולא ירגע עד אשר הוא יגיע אליכם למיטה.
אם אתם מרגישים שהוא שוב זקוק לביטחון בהירדמות אפשר לשבת לידו כשהוא במיטה שלו עד שהוא נרדם (אם צריך יום יומיים גם עם מגע אז אפשר) כשהוא נרדם במיטה שלו וישן בה כל הלילה. אחרי שהבכי יירגע תוכלו בהדרגה להפסיק מגע להתרחק וכשתרגישו שכבר טוב לו אז לצאת מהחדר כשהוא ער.