הרגלי שינת תינוקות

שלום,
אני פונה אליכן שוב.
הפעם שאלה לגבי הירדמות עצמאית.

הבן שלי בן חצי שנה. מזה שבועיים שאני מלמדת אותו הירדמות עצמאית.
היו ימים טובים וימים קשים יותר. ביומיים האחרונים מאוד קשה ולא נרדם הרבה פעמים (גם היה מצונן ביומיים האחרונים.אבל לא נראה לי שזו הסיבה).

השאלה שלי- כל פעם הוא בוכה עד שמתהפך על הבטן וזוחל עם הפנים לשלבים איפה שאני יושבת.
כשאני מחזירה אותו על הגב עם הראש לאיפה שאמור לישון הוא שוב מאוד בוכה
העניין שאם לא אחזיר אותו ואתחום, על מנת שלא יוכל להתהפך, הוא לא ירדם כי אז הוא עסוק בלשחק במיטה.

האם להמשיך להחזיר כל פעם על הגב ולתחום כדי שלא יוכל לטייל במיטה? כי רק ככה נרדם... או לחכות גם אם יקח שעתיים עד שימאס לו לשחק וירדם ולתת לו חופשי לטייל במיטה?

בנוסף, כשהוא בוכה: אם אני מנסה להרגיע / ללטף / להרים ולהחזיר זה רק נהיה יותר בעייתי כי או בוכה יותר כשמחזירה למיטה או שאם אני מלטפת אותו הוא משחק לי ביד וזה רק גורר את ההירדמות להיות הרבה יותר ארוכה.

האם להמשיך להרגיע למרות שזה גורר הירדמות ארוכה או לתת לבכות טיפה (כמובן שאני ליידו כל הזמן וגם מזמזמת שיר להרגיע אותו)?


סליחה על המגילה :)

אתחיל ואומר שהתשובה היא כללית כיון שאני לא מלווה אתכם ויש פרטים שאני בוודאי לא יודעת.
הרגעה- תמיד תמשיכי להרגיע אותו. תמצאי מצב בו זה עוזר ותורם. אם המגע מעצבן אותו אפשר לשיר אפשר לנדנד את המיטה וכו.. אפשר לתת טפיחות כך שהוא לא אמור להתעסק עם ידייך וכו.. ובכל מקרה, אם הוא תופס את היד צריך להיות ברורה ואסרטיבית ולשחרר את היד שלו ממך ולא לאפשר לו לשחק איתה.

שינוי תנוחה- אין צורך להחזיר אותו לאותו מיקום בכל פעם כי זה לא ממש משנה היכן יירדם (אלא אם זה כן משנה ומפריע לך ואז כן יש להחזר למקום). יחד עם זאת, צריך לעצור את הפעילות שהיא משחק עבורו- כל מה שיש מיותר במיטה להוציא, אם הוא משחק עם עצמו אז לגשת ולעצור את המשחק (אפשר למשל להניח "יד כבדה") להרגיע את התזוזתיות ולחזור לשבת.

בהצלחה!