הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
ביתי בת שלושה חודשים. לאחרונה (לאחר החיסונים של גיל חודשיים) התחילו לה בעיות שינה במהלך היום. אינה מצליחה להאריך שינה מעבר ל-40 דקות (מחזור שינה אחד) ובימים האחרונים אף מתקשה לישון מעבר ל-20 דקות. היא מתעוררת בבכי עייפה מאוד ובקושי מצליחה להחזיק מעמד עד שנת הלילה. יש לציין שאני שמה אותה במיטה עם סימני העייפות הראשונים והיא אינה מגיעה לעייפות יתר.
עד לחיסונים של גיל חודשיים הייתה ישנה כמו שעון שעה וחצי כל תנומת יום ומתעוררת שמחה ורעננה. יש לה טקס שינה גם לתנומות היום והיא נרדמת לבד במיטה ללא התנגדות מיוחדת.
דבר נוסף שיש להזכיר הוא שאם היא ישנה עליי במהלך היום במנשא או על הידיים היא מצליחה לצלוח את מחסום ה-20 דקות אבל לא את ה-40 דקות ומתעוררת גם כן. חבל לי להרגיל אותה לזה כיוון שהיא נרדמת מאוד יפה לבד במיטה.
בלילה היא ישנה די טוב - לאחר טקס שינה והירדמות עצמית (שמים אותה ישנונית במיטה לאחר שיר ערש קבוע) בסביבות השעה 19:30-20:00 ישנה 5-6 שעות עד לארוחה בלילה ולאחר מכן יכולה למשוך עוד 4-5 שעות עד הבוקר.
נא סיועכן כיצד להתמודד עם תנומות היום הקצרות?
ניסיתי כמה פעמים את השיטות של להעיר כדי לישון ולחכות לקפיצה של 20 דקות ליד המיטה שלה וללטף אותה עד שתעבור מחזור שינה אבל זה לא עבד לי כל כך....(היא נרדמת ללא מגע אז נראה לי שזה רק מפריע לה...)
בתודה מראש

היי,

קודם כל לידע כללי- מחזור שינה הוא שעה ולא 40 דקות. שינה של 20 דקות היא אינה שינה עמוקה ולכן בתך אינה מרגישה שישנה כלל (לרוב זה גם לא נספר במניין השעות שינה של היום).
הירדמות עצמאית היא כזו שבה הילד עושה את כל התהליך מערות מלאה לשינה בכוחות עצמו. אם אני מבינה נכון היא מגיעה למיטה כבר מנומנמת כלומר בשלב של "ניקור" היא מקבלת עזרה. לכן, ההמלצה שלי היא להכניס אותה ערה למיטה ושהיא תעשה את כל התהליך לבדה.
הדבר האחרון, להארכת שנת הצהרים, אני לא ממליצה להעיר אותה אלא להיכנס לחדר בזמן שהיא ישנה כ-10 דקות לפני שהיא אמורה להתעורר. כשאת מזהה תזוזות שמעידות על התעוררות תני לה מגע עדין שיעזור לה להמשיך לישון ולעבור את מעבר השינה. המטרה היא לא להחזיר אותה לישון (שזה מה שככל הנראה יצר את ההתעוררות אחרי 20 דקות) אלא לעזור לה להמשיך לישון.

בהצלחה

הי עינת,
ראשית תודה על תשובתך.
יתכן ולא הסברתי את עצמי נכון ולכן לא הבנת.
אינני מעירה אותה כדי להחזיר לישון, אלא מנסה לעשות בדיוק את מה שאת מתארת. נכנסת לחדר 10 דקות לאחר שהנחתי אותה לישון וברגע שאני רואה שהיא עומדת להתעורר (בדיוק ב-20 דקות) מניחה עליה יד או טופחת קלות על הגב כדי לעזור לה להמשיך לישון. כאמור זה לא עובד. הגוף שלה מתחיל לזוז והיא פותחת עיניים תוך שניות ומתחילה לבכות ישר.
אולי התזמון שלי לא נכון? צריך להתחיל לפני התזוזות או ברגע שרואים אותן? למה כוונתך במגע עדין?
באשר להירדמות - רוצה לדייק, בלילה היא אכן מושכבת במיטה תמצב "ניקור" כי מרוב עייפות אחרי האמבטיה לא צולחת אפילו את השיר ערש הקבוע שלה, אבל בתנומות היום היא מושכבת ערה לחלוטין במיטה ונרדמת לבד. כך שעל פניו נראה שיש לה את היכולת לחזור לישון באופן עצמאי.
בתודה מראש.

בעקרון מתחילים ברגע שרואים אותם, אולם, יש תינוקות שקשה לזהות את התזוזות לפני ההתעוררות והם נראים כאילו "מיד קמים" - במקרים כאלה אנחנו נכנסים לחדר ומיד מתחילים במגע מבלי להמתין לתזוזות.
מגע עדין הוא מגע כזה שלא יעיר אותה.
כדי לדעת אם זה עובד צריך לעשות את זה במשך כל הרדמות היום למשך שבוע שלם ורק אז להפסיק ולראות אם יש תגובה של הארכה.
אם זה לא עובד, יכול להיות שבמקביל גם שעת השינה אינה טובה ואולי יש דברים נוספים.

נשמע שיש לה את היכולת להירדם עצמאי, זה נפלא ותנסי לשמור על זה. כדי לשמר את זה חשוב שגם בלילה היא תירדם באותו האופן ואם היא מגיעה למצב של ניקור אז אולי שווה לחשוב על הקדמת טקס השינה (אולי רק 10 דקות יספיקו..)