הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
בתי בת שנה ועשרה חודשים, עד לפני חודש בערך הייתה נרדמת בקלות במיטתה לאחר טקס שינה שכלל סיפור ושיר ערש. בחודש האחרון ההשכבות הולכות ונהיות ארוכות וסיוטיות יותר ויותר. היא הולכת ברצון למיטה אבל מבקשת שנשיר לה שוב ושוב וכאשר אנחנו יוצאים מהחדר אחרי מס' פעמים שאנחנו שרים לה אותו שיר היא צועקת, בוכה וצורחת "אמא, אבא". כאשר אחד מאיתנו נכנס היא מיד מניחה את הראש ומתחילה שוב לבכות כאשר יוצאים. לפעמים אחרי פעם או פעמיים שאנחנו נכנסים ויוצאים היא נרגעת ונרדמת, ולפעמים זה יכול להימשך אפילו שעה.

אני נמצאת בהריון מתקדם ותכף צריכה ללדת. אני מתלבטת האם נכון להיכנס אליה כאשר היא קוראת לי כדי שלא תרגיש שאני מזניחה או נוטשת בעיקרבגלל הלידה הקרבה, או לתת לה לבכות עד שתתעייף ותרדם? קשה לי המחשבה לתת לה לקרוא לנו עד שתתיייאש..
העיין הוא שלפעמים העניין חוזר לפנות בוקר והיא חוזרת לישון בקלות כאשר רואה שאנחנו נכנסים לחדר.

מה את ממליצה? כיצד עלינו לנהוג?

תודה מראש!! ענבר

היי ענבר,

אני תמיד דוגלת בלתת מענה לבכי/קריאה.
בתך צריכה להרגיש שיש לה על מי לסמוך כשהיא קוראת לכם ואתם באים מעבר לתחושת הביטחון שתאפשר לה להישאר לבד כשהיא לא זקוקה לכם.
יחד עם זאת, צריך להיות גבול ברור שעכשיו הולכים לישון. לבדוק מהו הרווח אותו היא מקבלת מעצם הכניסה שלכם לחדר שבגינו היא ממשיכה לקרוא לכם (אולי עוד חיבוק, כיסוי שמיכה, נשיקה, לילה טוב וכו..) לגבי השיר- גם אותו הייתי מגבילה מראש- מחליטים על מספר פעמים ששרים וזהו (עדיף שזה יהיה מספר קבוע בכל יום). כשהיא קוראת לכם אפשר לנסות פעם אחת לומר לה "שש" מהחדר ליד- אם זה עובד נהדר ואם לא אז להיכנס לעמוד בפתח החדר אם אינה זקוקה לכם לצאת מיד. אם היא ממשיכה לבכות לגשת אליה ולהרגיע את הבכי. ההרגעה צריכה להיות עניינית וקצרה וקשורה לבכי (ולא לתת לה דברים נוספים מסביב כמו עוד שיר עוד פעם לכסות שוב מוצץ לפה וכו..). אם היא יודעת להירדם הירדמות עצמאית אז אחרי כמה ימים ברורים ועקביים זה אמור להיפסק.