הרגלי שינת תינוקות

היי ביתי בת ה10 חודשים חווה רגרסיה בשינה עקב זה שלמדה להתיישב לבד,לזחול ולעמוד אם לא די בכך היא מוציאה שיניים טוחנות ואם לא די בכך מאוד מפוחדת מהאזעקות בתקופה האחרונה .אנחנו גרים בדרום. לאחרונה אני מרגישה שגם מתפתחת חרדת נטישה. כל טקס שינה ממש קשה לה להרדם ואפילו אם נרדם קמה מספר פעמים בבכי . יש לציין כי בעבר כבר אחריי בקבוק לילה הייתה מנקרת ולאחר מכן נרדמת עד הבוקר. האם יש להמשיך לבצע את טקס השינה שאורך לפעמים שעות או לתת לה להתעייף לבד עד שכל מה שעובר עלייה יפחת? איך לנהוג במצב זה? אני לא רוצה לתת לה לבכות אפילו דקה לבד בחדר אז אשמח לעצות מכן :-)

שלב התפתחותי חדש ושיניים אלה דברים שיכולים להשפיע כמה ימים אם זה יותר משבוע סביר להניח שאלה לא הסיבות לרגרסיה. החששות מהאזעקות הן לגיטימיות כיון שאתם חוששים וזה בוודאי עובר אליה, זה טבעי ונורמלי. כולי תקווה שזה יסתיים במהרה!
הדבר הנכון הוא להמשיך עם השגרה שהיא מכירה אחרת זה יבהיל אותה יותר. ואם היא אינה יודעת להירדם הירדמות עצמאית אז זו הסיבה לרגרסיה. יש להפריד בין טקס השינה שהוא ריטואל קבוע שלוקח כמה דקות (החלפת בגדים, אוכל, שיר/סיפור/עיסוי/תנועה על הידיים וכו..- תבחרו דבר אחד או שניים שכיף לכם) לבין ההרדמה עצמה שקוראת אחרי טקס השינה מהרגע בו מניחים אותה במיטה. המשיכו בטקס השינה באופן עקבי מטרת הטקס היא להרגיע ולהביא אותה נינוחה לשינה.
הדבר הכי מהותי הוא כיצד היא רגילה להירדם. כדאי להתחיל לנתק את הקשר בין הבקבוק לשינה ושלא תגיע מנומנמת למיטה. תמיד לתת לה מענה לבכי ולהרגיע אותה (ולכן, אין זה משנה אם היא בחרדת נטישה- כי אתם תמיד לידה).
שבו לידה עד שהיא תירדם ואם היא זקוקה למגע אפשר לתת לה. אחרי שתהיו רגועים יותר מהמצב הביטחוני כדאי להמשיך וללמד אותה הירדמות עצמאית (או לחזור לזה במידה וכבר יודעת)