הרגלי שינת תינוקות

שלום רב, בני בן חצי שנה, יונק הנקה מלאה. החל פירות (חצי מנה) ומרק (חצי מנה) לפני יום יומיים. לאחרונה, בשבועיים האחרונים חלה החמרה בשנתו. עד לפני שבועיים נרדם בסביבות שבע וחצי לאחר הנקה וישן עד 24:00-02:00 בלילה. לאחר מכן מתעורר לינוק בין ארבע לחמש לפנות בוקר וחוזר לישון לעוד כשעה. הכל היה רגוע בלי בכי בדרך כלל. בשבועיים האחרונים, בהם גם יצאו שתי שיניים תחתונות הוא מתעורר באחת בלילה וער לחלוטין עד חמש בבוקר. במיטה צורח ולא מוכן לרדת מהידיים. לפני כן, ידע להרדם לבד במיטה. השאלה שלי מה נכון לעשות? האם לתת לו לבכות? לגשת מדי פעם להרגיע ולצאת? ברגע שרואה שאני יוצאת הוא צורח ומעיר את כל הבית. בנוסף, הוא אינו מסכים לשחק לבד על מזרן הפעילות או בלול. בעבר היה משחק לבד כעשרים דקחות, חצי שעה. היום, ברגע שאני רק זזה, מפנה את מבטי הוא צורח... מה נכון לעשות? אני לא יודעת אם לתת לו לבכות זה הדבר הנכון? הלב שלי נגמר כך...

היי,

אני דוגלת בגישה שאומרת לתת מענה לכל בכי. כלומר, תמיד לגשת אליו ולהרגיע את הבכי ולצאת מהחדר רק כשהוא רגוע. לא להשאיר אותו בוכה בחדר. כיון שאת מתארת מצב שהוא קורה גם בערות וללא קשר לשינה יכול להיות שמדובר בחרדת נטישה ולכן בנך חייב לדעת שכשהוא בוכה את שם ואת מגיעה אליו. במהלך היום כדאי לשחק אתו הרבה משחקי "קוקו" שמעבירים גם הם מסר של "הולך וחוזר" (מכיסוי רק הפנים שלך ועד להתחבאות מלאה אחרי קיר או כרית גדולה וכו..) אם הוא יודע להירדם בכוחות עצמו (כפי שתיארת) אז כשיחלוף חרדת הנטישה ביום זה יחלוף גם בלילה.