הרגלי שינת תינוקות

היי,
יש לי ילדה מקסימה בת שנה וחצי, מגיל חודש יש לה טקס שינה קבוע, מקלחת אוכל ומיטה.
היא נכנסה לפעוטון בגיל 7 חודשים ושם היא התחילה לישון רצוף מסביבות 7 בערב עד 6 בבוקר.
יש לציין שמדי פעם היו התעוררויות בלילה, וכמובן קצת פינוק לפני השינה (לפעמים הרדמות על אחד מאתנו) אבל לא משהו שהוא קבוע, אלא אחת ל..
בשבוע האחרון היא פשוט מסרבת ללכת לישון, אנחנו מכינים לה בקבוק, היא מתחילה לבכות ועושה תנועה של לא עם הראש,
היא רוצה לאכל בסלון (דבר שמעולם לא קרה), גם כשנכנסים לחדר היא לא מוכנה להיכנס למיטה, והיא רוצה לאכל כשאנחנו מחזיקים אותה ושנרדים אותה על הפוף שלה בחדר.
היא משתוללת, בוכה ללא הפסקה, לא מוכנה להיכנס למיטה ובטח שלא לאכל.
הכל קרה במהירות וללא סיבה הנראית לעין.
אני מתוסכלת כי עד עכשיו היא נרדמה ללא בעיה, ופתאום היא מסרבת להיכנס אפילו לחדר בזמן שינה.
מה עושים?

תודה רבה מראש
שלומית

היי שלומית,

האם היא ישנה שנת בוקר בגן?

ללא אבחון מעמיק, ובהנחה שאין לה שום גורמי תלות, הדבר הראשון שהייתי מנסה זה לשנות את טקס השינה. להוציא את האוכל מהטקס כלומר לאכול לפני המקלחת כחלק מארוחת ערב או אחריו. אם אתם רוצים לתת לה תוספת בקבוק לפני השינה אז תוכלו להחליט האם אתם רוצים אותו בסלון או במטבח לאחריו האמבטיה ואז בחדר לעשות משהו יותר מרגיע ונעים שמהווה גם מתווך לשינה וגם זמן איכות (לדוגמה- שיר או שניים/סיפור/ריקוד וכו.. משהו שנעים ומרגיע אותה לפני הכניסה למיטה).
בנוסף, אני ממליצה לנסות להימנע כמה שאפשר מהרדמות על הידיים.

העניין הוא שעד עכשיו בכלל לא היתה בעיה כלשהי.
היא ישנה פעמיים בגן בוקר וצהריים מ 13-15, ומעולם זה לא השפיע עליה.
אנחנו לא מרדימים על הידיים,
הטקס הוא לתת בקבוק במיטה, והמוצץ נמצא ביד שלה, היא מסיימת לאכל שמה מוצץ והולכת לישון.
בשבוע האחרון היא בכלל לא רוצה להיכנס למיטה, היא בוכה ומתפרעת, רוצה שנהיה איתה.
גם אם אנחנו שוכבים איתה קצת על הפוף, היא לא נרדמת, היא נרגעת 10 דק' ואז שמים אותה במיטה והיא הולכת לישון.
האם יש דבר כזה שנקרא רגרסיה בשינה?
לדעתך עפ"י ההסבר השטחי יש סיבה לרגרסיה?
ניסיתי להקריא סיפור תוך כדי האוכל , וכשהיא סיימה לאכל היא רצתה שאני אמשיך להקריא, בלי ללכת לישון.
יש לציין שהיא עייפה, והיא פשוט לא רוצה לישון במיטה שלה.

תודה

יש דבר כזה רגרסיה בשינה אבל היא לרוב לא מגיעה ללא סיבה אלא מתוך סיבה קיימת (בדר"כ גורם תלות) ואז הרבה דברים יכולים להיות טריגר (לרוב זה דברים רגשיים גדולים או מחלות). (יש גם פעמים בהם זה יכול לצוץ ללא סיבה קודמת כמו שלב של חרדת נטישה, תמונה בחדר שפתאום מבהילה וכו..)
לגבי השינה בגן - יש גיל שזה כבר מתחיל להפריע כי ככל שאנחנו גדלים אנחנו זקוקים לפחות שינה. אם את אומרת שהיא זקוקה לזה והיא עייפה אז תמשיכו לתת לה, אבל אם נראה שהיא פחות עייפה במהלך היום ייתכן והיא לא זקוקה לשנת הבוקר וזה מפריע לה (לרוב סביב גיל שנה שנת הבוקר יורדת).
להקריא סיפור בזמן האוכל זה מצוין, כמובן שצריך לתת לזה את הזמן עד שהיא תבין שזה חלק מטקס שינה ולא מזמן משחק (לפחות שבוע) ולכן את צריכה להציב את הגבול הזה (אפשר להמשיך לספר גם עם האוכל מסתיים ולסיים את הסיפור ורק לאחריו להכניס למיטה, להפך זה הופך את הסיפור לדבר העיקרי ולא האוכל). ואני ממליצה לתת את האוכל כשהיא יושבת עליך ולא במיטה, שוב כדי להפריד בין האוכל לשינה.

כשכתבתי הירדמות על הידיים התייחסתי למשפט שכתבת "לפעמים הרדמות על אחד מאתנו".