הרגלי שינת תינוקות

שלום.בתי בת חודשיים וחצי מתקשה להירדם לבד במהלך היום.היא נרדמת רק בידיים ולרוב באותה תנוחה ואחרי ששמים בעגלת אמבטיה מתעוררת ושוב חייבת ידים.אחרת למרות שהיא עייפה היא פשוט תבכה ולא תירדם.ניסיתי לנענע אותה בעגלה,ניסיתי עם מוצץ,ניסיתי ליטופים בעגלה לא עוזר.לרוב רק ידיים ואותה תנוחה.גם הורדמות לקראת שנת לילה אותו סיפור למרות שמקפידים על טקס שינה קבוע יחסית.בערב גם לוקח מלא זמן עד שנירדמת שינה עמוקה ולא מתעוררת.
בלילה יותר פשוט-מניחים אחרי ההנקה והיא נרדמת כמעט תמיד לבד.
מה עושים ביום ובערב?אני מוצאת את עצמי ימים שלמים מסתובבת איתה בידיים בלי אפשרות לנוח ולעשות דברים אחרים.
תודה

היי,

ערכי איתה טקסי שינה גם במהלך היום והרדימי בחדר חשוך. עזרי לה "להוריד הילוך" וגירויים בהדרגה לפני הכניסה לחדר (למשל משחק רגוע יותר, אוכל, מוזיקה רגועה וכו.. הכוונה לזה שעוד מעט הולכים לישון).

אופן ההרדמה, תתחילי תמיד כשהיא רגועה ונינוחה בהרדמה במיטה. גם אם בסופו של דבר בפעמים הראשונות היא תירדם על הידיים. כיון שהיא קטנה בגיל אפשר לעשות את זה בהדרגה המטרה שלך היא לראות שהיא מוכנה לשהות יותר ויותר זמן במיטה שלה ולפעמים גם להירדם בה. ההרדמה יכולה להיות עם הרבה עזרה ממך (ליטופים, טפיחות, שיר וכו.. בחדר חשוך ונעים כשהיא תמיד מתחילה נינוחה ורגועה).
גם עיטוף בשמיכה הרבה פעמים עוזר

עינת,תודה על תשובתך המהירה.
היום שלה מתחיל בסביבות 8 בבוקר.היא מתעוררת,יונקת, קצת משקחת ואז מרדימים אותה כי היא מראה סימני עייפות.מרדימים בידיים ובתנוחה קבועה עטופה בחיתול בד כי לא מוכנה להירדם בשום אופן אחרת.
וככה זה כל שלוש שעות:אוכל,קצת משחק ושינה.בדרך כלל היא ערה כשעה עד להירדמות הבאה.לפעמים היא קמה לאכול וכבר מפהקת ונרדמת לי בזמן ההנקה.
1-האם זה הגיוני שהיא תקום לאכול בהמלך היום ותהיה עייפה ישר אחרי השינה הקודמת?
2-בהמשך לתשובתך והמלצתך להחשיך את החדר:אני חוששת שזה יגרום לה להתרגל להירדם אך ורק בחושך.גם היום קשה לה להירדם בעגלה בחוץ בלי ידיים מה אעשה אם תתרגל רק לחושך?אגב ההרגל שלה להירדם בידיים מונע ממני לצאת איתה להסתובב בחוץ עם עגלה כי אני מפחדת להיתקע איתה באמצע שום מקום בידיים.
3-בדרך כלל המשחקים שלה זה בטרמפולינה שהיא מאוד אוהבת או באוניברסיטה.מה זה משחק רגוע בגיל הזה?היא נרגעת בדרך כלל בידיים כאשר מסתובבים איתה בבית ואז מנסים להרדים שוב בידיים כי אם שמים בעגלה ישר מתחילה לבכות.האם ענין ההרגעה בידיים בגיל הזה יוצר תלות נוספת?
4-בשעות הערב ולקראת שנת לילה כבר חשוך והיא אחרי טקס השכבה.אז למה גם בערב קשה לה כל כך להירדם?לוקח לנו כשעתיים להרדים אותה לשנת לילה בלי שתקום כל רבע שעה לידיים.
5-האם באופן כללי עליי להיות מודאגת כבר עכשיו מההרגל שלה לידיים או שזה הגיוני לגילה?

1- תלוי כמה ישנה. אם חצי שעה או פחות זה הגיוני. אם סיימה מחזור שינה (60 דקות) אז פחות הגיוני. אבל יכול להיות שהיא מאלה שלוקח להם זמן להתעורר ולכן היא קמה עם סמני עייפות אבל לא בהכרח כאלה שיובילו לשינה. בנוסף, היא עדיין בגיל בו ההנקה מעייפת, קצת אחרי 3 חו' אפשר יהיה לצפות שלא תתעייף בזמן ההנקה.
2- בזמן חושך מופרש הורמון המלטונין שזה הורמון שעוזר לנו להירדם. לכן, התרומה הפיזיולוגית הזו מקלה על ההירדמות. באופן כללי אני ממליצה לך להתחיל לצאת מהבית זה טוב לשתיכן וככל שהיא תיחשף להרדמות שונות היא תצליח בסופו של דבר לעשות אותם. "חושך" אפשר לייצר גם ע"י שמיכה או חיתול על הפנים (בניגוד לרעש שזה אינו בשליטתנו). הירדמות באור ובגירויים מסביב יכולה להפריע גם אם אין התרגלות להירדמות בחושך- חשבי על עצמך האם יותר נעים לך להירדם באור או בחושך?
3- זה בסדר גמור להרגיע בידיים בכל גיל. כשתינוק/ילד בוכה מומלץ לחבק או להרים על הידיים זו אינה תלות. "ריקוד" יכול להיות משהו מרגיע, מוזיקה נעימה יכולה להיות משהו מרגיע, לפעמים אוניברסיטה מעוררת- הוצאת כל הגירויים והמשחקים והתמקדות בצעצוע אחד יכול להיות מרגיע, טיול בעגלה, עיסוי וכו..
4- לא עשינו אבחון מדויק לכן ההשערה היחידה שלי היא עייפות. עייפות גדולה מקשה על ההירדמות וגורמת לשינה פחות איכותית.
5- זה בסדר שתירדם על הידיים אבל כן הייתי מנסה ללמד אותה גם אפשרויות אחרות כי ההתקבעות ל"רק" היא עלולה להיות בעייתית בעתיד.

עינת שוב שלום.
הילדה עכשיו בת 3 חודשים ויש התמודדויות חדשות:(
החדשות הטובות הן שבהתאם להמלצתך, לפני כל שינה במהלך היום אני מחשיכה את החדר והילדה מצליחה לישון בין חצי שעה לשעה בלי לקום וזאת לעומת התעוררויות כל 5-10 דקות לפיי זה.
אבל הילדה גדלה והתחילה להתעניין מאוד במה שנמצא בסביבה כאשר כל הירדמות בגלל זה הוכפת להיות מאוד ארוכה ומייגעת. לפני כשבועיים הייתה נרדמת עטופה בתנוחת שכיבה אך ורק בידיים ועכשיו התנוחה הזו לא מתאימה לה.היא מתעקשת לראות ולהיות עם הפנים כלפי חוץ כך שכל הירדמות יכולה להימשך חצי שעה ויותר עד שהיא פשוט בוכה מעייפות ונשפחת ונרדמת בידיים. כאשר אני מנסה להרדים אותה בחדר חשוך היא בוכה וכשאני יוצאת לאור נרגעת וממשיכה לראות. עדיין כל הירדמות היא רק בידיים.
יש לה סדר יום קבוע יחסית כאשר היא יונקת כל 3 שעות אחרי זה החלפת חיתול ואז משחק.תוך שעה שעה וחצי מההתעוררות היא מתחילה לפהק ולשפשף עניים ואני לוקחת אותה לידיים לעשות סיבוב בבית כדי להרגיע ולהכין לשינה,שרה שיר קבוע ומרדימה בידיים.אבל בגלל ההתעניינות שלה זה נמשך המון זמן ואני מגיעה למצב שבא לי לשים אותה במיטה ופשוט לתת לה לבכות כי אני באפיסת כוחות!
מה אני עושה?אני יודעת שאמרת לי לשים אותה במיטה בתחילת כל הירדמות ואז לקחת אם בוכה.בזה אני מתקשה להתמיד כי היא מתחילה לבכות דיי מהר ברגע שנכנסת למיטה.
איך אני גורמת לה להירדם בקלות יותר ובמיטה?
האם בגיל הזה כדאי להתחיל להרדים בשיטה של להניח ולהרים להרגיע ושוב להניח וככה עד שתירדם?נראה שזה יהיה לא פשוט איתה כי היא ישר דורשת שירימו לידיים.
תודה!

שמחה לשמוע שיש שיפור.
אני מבינה את החששות שלך להתחיל להעביר את ההרדמות למיטה אך אם נסתכל על זה המצב הוא שכרגע ההרדמות כבר לא פשוטות והולכות ונהיות קשות יותר כי מעבר לזה שבתך סקרנית גם כבר פחות נוח לה לישון על הידיים (ובטח פחות ופחות נוח בשבילך..) אז ההרדמות מתחילות להתארך וימשיכו להתארך. ומנגד, אם תתחילי בתהליך אז ההרדמות גם לא יהיו פשוטות בהתחלה אבל אחרי כמה ימים הם יתחילו להשתפר ולהתקצר ולשתיכן יהיה טוב יותר.
זה מאוד טבעי שהיא דורשת מיד ידיים כי זה מה שהיא רגילה. לכן כשהיא תגיע למיטה בהתחלה היא תבכה אבל תמיד תנסי להרגיע אותה קודם במיטה ורק אז על הידיים וכך המינון של ההרמות על הידיים יירד.
אני עדיין חושבת שזו הדרך שבסופו של דבר תהיה לכם הטובה ביותר, ובגיל 3 חודשים אין בעיה להתחיל בזה.

עינת, עם ברכתך והרבה חששות יצאתי לדרך.
את הירדמות הלילה היום התחלתי בטקס שינה-אמבטיה, הנקה, סיבוב בבית בידיים כדי להירגע,שיר ולמיטה.שמתי לה מובייל ויצאתי מהחדר לראות כמה זמן היא תחזיק מעמד לבד.יצא שבשבע בערך היא הייתה במיטה זאת אחרי שהתעוררה מהשינה הקודמת בשעה חמש.אני יודעת שתוך שעתיים כי כבר עייפה אבל לא מספיקה לפני כי בתוך השעתיים יש שתי הנקות (בחמק ואחרי האמבטיה),קצת משחק,אמבטיה והרגעה.
5 דק אחרי שנכנסה למיטה התחילה לבכות קצת.באתי אליה ישבתי לידה ליטפתי אותה,הבכי רק התגבר.ניסיתי להרגיע במיטה,הבכי מתגבר.ניסיתי להרים היא ממשיכה לבכות.ככה זה נמשך כשעה!כבר רציתי לבכות יחד איתה.בסופו של דבר ראיתי שברגע שמרימה היא מרוב העייפות נרדמת ישר וככה נרדמה לי בידיים בסוף.כי כבר לא יכולתי לתת לה לבכות ככה.היא הגיעה למצב שהתחילה להיחנק מהבכי.ממק קשה לראות אותה ככה!
כמה שאלות:
1.האם זה בסדר שבסופו של דבר נרדמה בידיים?אחרת לא ראיתי שהיא מסוגלת היא פשוט ממשיכה לבכות!האם זה לא מפספס את המטרה ואת היעד הסופי שזה הירדמות במיטה?ניסיתי לשים אותה קצת מנומנת אבל היא ישר מתעוררת ובוכה ככה שגם זה לא עבד.או שעליי לחכות עד שתירדם במיטה ושתבכה כמה זמן שזה ייקח?
2.האם היא בכלל מסוגלת להירדם במיטה?יש לה יכולת פיזיולוגית לזה בגיל 3 חודשים?כמובן שאני לידה עם ליטופים ולחישות.
3.האם אני לא גורמת לה לתחושות לא נעימות בלהיות במיטה?
4.בלילה היא קמה לינוק פעמיים.בדרך כלל סביב שעה 1-2 ואז 3-4.יונקת מנומנת וכשאני מרימה אותה לגרעפס נרדמת לי על הכתף כך שמגיעה למיטה רדומה וממשיכה לישון.האם גם בלילה עליי לשים אותה ערה למיטה או שזה בסדר?
אשמח לשמוע אם אני עושה בסדר כי מאוד קשה לי לראות אותה ככה ואם אני עושה את זה לא נכון אז ממש כואב לי.

חשבתי שאולי טקס השינה שלנו ארוך מדיי.אבל אחרת עליי להרדים אותה אחרי האכלה של חמש?ואז האמבטיה תהיה מאוחרת יחסית.או שלעשות לה אמבטיה אחרי האכלה של חמש ולא להאכיל יותר אלא ישר להשכיב?
כבר מספר לילות היא קמה מוקדם בבוקר ערנית האמת היא שגם בלילה.איך אני יודעת ששנת לילה שלה הסתיימה?בגלל היקיצות המוקדמות יוצא שכל סדר היום שלה משתנה מהתעוררות אוכל ומשחק להתעוררות משקח אוכל ואז ישר שינה.כי היא לא רעבה עדיין בשעות שהיא מתעוררת (היא רגילה לאכול ב8 בבוקר אבל מתעוררת ב6.30-7).האם יש על זה השפעה על איכות השינה שלה ועל טקסי שינה שהיא רגילה אליהם?
מה אני עושה?אני רואה שזה הולך ומסתבך עם הגיל ולא נהיה פשוט יותר.

היי,

אני ממליצה שתצרי עמי קשר.

באופן כללי אני יכולה לומר שכל עוד את לידה ומרגיעה תמיד אין בעיה של יכולת הירדמות במיטה. שנית, אי אפשר לצפות ממנה להירדם לבד ולכן לא צריך לצאת מהחדר- הירדמות עצמאית והירדמות במיטה אלא שני דברים נפרדים. תמיד חשוב להרגיע אותה ואת הבכי.
מפעם-פעמיים שבסוף נרדמה על הידיים לא יקרה כלום אבל כשזה יקרה יותר ויותר אז זה בעייתי, כי לא רק שלא השגת את המטרה אלא השגת משהו הפוך- בתך לומדת שהיא צריכה לבכות הרבה על מנת להירדם על הידיים.
והכי חשוב---
כל עוד את לא שלמה עם עצמך ועם הדרך עדיף שלא להתחיל בתהליך. רק כשתהי רגועה ושלמה עם זה וסומכת על בתך שתצליח ומבינה שזה הדבר הנכון לה, לא כי אני אמרתי אלא כי זה מה שאת חושבת, רק אז זה יעבוד. ולכן, עדיף להמתין עוד קצת מאשר להתחיל ולוותר כי אז זה מבלבל את שתיכן יותר.