הרגלי שינת תינוקות

שלום, בתי בת קצת יותר מארבעה חודשים. בשבועיים האחרונים לערך התחלתי ללמד אותה להרדם לבד אחרי שמשום מה היא התחילה להתעורר לי כל שעה בלילה והבנתי שזה אמור לפתור את הבעיה. תוך זמן קצת זה באמת עזר וכיום היא מתעוררת כל ארבע שעות בדרך כלל בשינת לילה.
עם זאת, יש לי בעיה. כשאני מרדימה אותה לשינת לילה (ולכל שינה למעשה), אני משכיבה אותה במיטה שלה (או שלי לעיתים), מחזיקה לה את היד ומחכה איתה שהיא תרדם. למרות שעבר הרבה מאוד זמן מאז שהתחלנו את האימונים, היא עדיין בוכה עד שהיא נרדמת בכל לילה. לעיתים זה עד כחמש דקות, לעיתים הרבה יותר (לא יותר מרבע שעה לדעתי). אני לא מרימה אותה, אלא רק מחזיקה לה יד ולוחשת לה לילה טוב ואמא פה... לעיתים כשהיא ממש מתפרעת אני מחזיקה אותה עד שהיא נרגעת ומחזירה אותה למיטה, ולאחר מכן היא נרדמת לבד יותר בקלות.
למרות שזה מאוד עזר לי בלילה, שכן היא מתעוררת בזמנים סבירים, אני לא מבינה למה היא עדיין מרדימה את עצמה בבכי כל פעם מחדש ולא יודעת עדיין להרדם לבד מבלי לבכות.
אודה לעזרה!!!

היי,

צריך לבדוק כמה דברים:
1. האם היא הולכת לישון בשעה הנכונה לה ולא עייפה מדי (או לא עייפה מספיק).
2. האם יש טקס שינה שמרגיע ומביא אותה נינוחה ומוכנה לשינה.
3. האם לא נוצר מצב של בלבול במענה לבכי. חשוב שההרדמות יהיו תמיד עקביות ואותו הדבר. כשאת נותנת לה מגע והמגע אינו עוזר או מרגיע אז אפשר ורצוי להרים על הידיים ולהרגיע. לא רק כשהיא מגיע להתפרעות כי למעשה אנחנו רוצים למנוע את ההגעה לזה. חשוב כשהיא חוזרת למיטה אחרי שנרגעה על הידיים שתחזור ערה כלומר, מיד כשהיא נרגעת להחזיר אותה למיטה.
אם הדברים נעשים נכון אחרי 3-4 לילות כבר אמור להיות שיפור בהרדמות. אם לא, צריך לבדוק מהיכן מגיעה ההתנגדות למיטה ולשינה.