הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
יש לי ילדה מקסימה שתהיה בעוד שבוע בת 7 חודשים. יונקת, נרדמה רוב חייה על הידיים עם נדנוד. הלילות הפכו לקשים יותר ויותר עד שהייתה מתעוררת כל שעה וזקוקה לנדנוד כדי להירדם חזרה. בחודש האחרון הצלחתי ללמד אותה להירדם במיטה בעזרת ליטופים, חיבוקים וטפיחות, והיה שיפור מבחינת כמות היקיצות הליליות.
בשבועיים האחרונים שמתי לב שבזמן שהיא נרדמת ככה היא נוהגת למולל את השיער שלי, כשאני אוספת את השיער היא בוכה ומתנגדת להרדמה, בד"כ עד שאני נשברת... השיער הפך ממש לגורם תלות, ושוב תדירות היקיצות הליליות הגיעה לכל שעה, וההרדמות במהלך היום נהיו קשות מאוד, עד שהתחלתי לקחת אותה לישון איתי במיטה. רק כך היא מצליחה לעבור ממחזור שינה אחד לשני בלי להעיר אותי.
דרך אגב, היא בינתיים לא נקשרה לשום צעצוע, חיתול או שמיכה שניסיתי להציג לה כחפץ מעבר.
במקביל שמתי לב לכך שבמהלך היום היא פתאום מתקשה להיפרד ממני, גם כשאני יוצאת לרגע לחדר אחר היא מתחילה לקטר ולבכות. הבנתי שסביב גיל 7 חודשים יכולה להתחיל חרדת נטישה.
אציין שאני עדיין בחופשת לידה והילדה עדיין לא במסגרת של מעון, נמצאת איתי רוב שעות היום.

שאלתי היא, אם אכן מדובר בהתחלה של חרדת נטישה, מהי הגישה המומלצת? להתעקש על הירדמות במיטה ו"גמילה" מהשיער שלי, או לזרום לזמן מוגבל ולתת לה לישון לידי? ייתכן שהיא פשוט מתעוררת לבד וחשה נטושה במיטה שלה? (זה מסביר את היכולת לישון הרבה יותר זמן ברצף כשישנה לידי..) אני חוששת שההרגל לישון במיטתנו יתקבע ועם הזמן יהיה קשה יותר להחזירה למיטתה.

אשמח לעצה.. תודה ושבוע מצויין!

היי,

ייתכן ומדובר בהתחלה של חרדת נטישה, אפשר לעשות איתה הרבה משחקי "קוקו".
ללא קשר, חשוב תמיד לתת לה מענה לבכי ועדיין להרדים אותה עם מגע וכשהיא מתעוררת ובוכה אז לגשת אליה ולהרגיע. זה נכון ומתאים גם בזמן חרדת נטישה.
הסיבה שהיא ישנה כביכול טוב יותר במיטתך היא הנוכחות שלך מתוך ההרגל שכך נרדמים. גם ציינת נכון ששם היא עוברת מעברי שינה מבלי להעיר אותך, זה לא אומר שהיא בהכרח אינה מתעוררת.
כדאי להמשיך וללמד אותה לישון במיטה שלה עם המגע וללא השיער שלך, חשוב שהמגע יהיה בשליטתך, מה שקרה זה שהיא פיתחה סוג של עמידות לתלות ולכן זקוקה יותר לנוכחות שלך. אם תחזירי את המצב כמו שהיה קודם כשהיא נרדמה במיטה שלה עם מגע שלך ובשליטתך (לא שהיא אוחזת ביד שלך או בשיער שלך וכו..) אז ברגע שאת מרגישה שיפור צריך להמשיך הלאה בתהליך אחרת זה יחזור ויתדרדר.
כמו קודם, גם עכשיו בהתחלה יהיו כמה הרדמות יותר קשות ואחרי 2-4 לילות שזה משתפר.

בהצלחה

היי,
תודה על התשובה! אני מיישמת לאט לאט ואכן כבר רואים שיפור :)
שאלה נוספת שמטרידה אותנו- הילדה ישנה עד כה שנת בוקר, צהריים ואחה"צ, שינה שנמשכת סביב 40 דקות עד שעה וחצי בכל פעם. הושכבה לישון בין 7 ל-7 וחצי אחרי טקס שינה שכולל מקלחת, אוכל וקצת שירים מרגיעים.
לאחרונה לאחר שנת הצהריים (שנמשכת עד 14:00 בערך) נשארת ערנית וללא סימני עייפות פרק זמן ארוך, כך שמגיעה לטקס השינה כשהיא כבר מותשת. כשאני מכניסה אותה ככה למקלחת סביב 6, 6 וחצי, טקס השינה שאח"כ הופך להיות קשה מאוד, ההלבשה הופכת למאבק מלווה בבכי, וכל המטרה של טקס מרגיע מתפספסת.
קרה כבר כמה פעמים שהייתה כל כך עייפה שויתרנו על מקלחת וטקס, ואז לפעמים קמה אח"כ ושעת ההשכבה הוזזה לשעה 9, ולפעמים נכנסה כבר לשנת לילה.

מה אפשר לעשות? האם בגילה אמורה עדיין לישון שנת אחה"צ? איך להסדיר את העניין כך שטקס השינה יתקיים בשעה סבירה וללא עייפות יתר?

זה גיל שבו "המקדימים" מתחילים להוריד את שנת אחה"צ. זה טבעי ונורמלי.
יחד עם זאת, היא עדיין עייפה (זה שלב "מעבר") ולכן כדאי להתחיל את הלילה מוקדם יותר, עם הזמן היא תוכל לחזור לשעת השינה הרגילה.
צריך לראות מתי היא מתחילה להראות סמני עייפות ואם זה לא לפני 6 אז לעשות טקס מהיר ולהתחיל את הלילה (לפני 6 זה מעט מוקדם לשנת לילה ,אז אפשר להרדים לשנת אחה"צ מאוחרת, אפשר לנסות ולהעיר לאחר שעה ).