הרגלי שינת תינוקות

שלום, לבני היו הרגלי שינה מצויינים מגיל חצי שנה בערך עד לפני כחודש. היה נרדם עם מוצץ, לא הייתי נשארת איתו בחדר, היתי אומרת לילה טוב נשיקה והיה נרדם כשהיה עושה קולות לעצמו. לפני כחודש הכל השתנה ודורש בהיסטריה את נוכחותי. אני לא נשארת בחדר וכבר המון זמן אני עושה ששש יוצאת לשתי דקות, נכנסת להרגיע ממש קצת ויוצאת וככה כעשרים דקות לפעמים יותר. הבכי הוא היסטרי עד לכדי נפילה מהמיטה פעם. ברגע שאני נכנסת הוא ישר נשכב ונרגע ומנסה להירדם (רק מפתיחת הדלת כשאני נכנסת)...אני ממש מיואשת וכל כך רוצה שיחזור להרגליו הקודמים. מה אני יכולה לעשות במצב הזה? זה כבר מכעיס אותי. תודה

היי,

במידה ואין גורמי תלות נוספים ואין התעוררויות במהלך הלילה אז כדאי להמשיך ולצאת מהחדר. להיכנס רק כשיש בכי, להרגיע וכשהוא נרגע לצאת מיד (לא להמתין שתי דקות).
לפעמים, יש התנייה לפתיחה של דלת, במקרים כאלה כדאי להשאיר את הדלת מעט פתוחה כדי שלא תהיה התעסקות איתה.
במידה ואת עושה את זה מדוייק ולאחר כ 3-4 לילות אין שינוי אני ממליצה ליצור קשר טלפוני כדי להבין מה הסיבה.

תודה עינת.הלילה התלונן ממש קצת , הרגעתי, יצאתי בלי לסגור ממש דלת וא כעשר דקות עשה קולות של "אייאיייי" לסירוגין וככה נרדם ללא התערבות. שאלי היא מה זה אומר שמפיק קולות כאלה? שהוא תלוי בקול בכדי להירדם? מתי מוותרים על הקול ונרדמים בלי זה? האם זה בסדר שעושים קולות הגיל זה בשביל להירדם? עד מתי נחשב לנורמלי?
תודה!

כמה זמן נשארים בחדר כשמרגיעים? עד שנרגע ומיד יוצאים ? (במקרה שלי זה שניה) או שלהישאר עוד זמן?

הרבה מאוד ילדים מרדימים את עצמם עם קולות/שירה. זה לא אומר שום דבר על מצוקה, זו הדרך שלהם וזה מצוין.
זה יחלוף מעצמו עם הזמן, אין גיל מסויים כל ילד בזמן שלו, אין צורך לדאוג, זה באמת בסדר.

נשארים בחדר כל עוד הוא בוכה, ברגע שהוא רגוע יוצאים. גם אם זה קצר.