הרגלי שינת תינוקות

היי
בני בן שנתיים, עבר לפני כחודשיים לחדר משלו ולמיטת מעבר. עד אז ישן איתנו בחדר במיטת תינוק.
היום הוא נרדם עמצאית-אחרי סיפורים ושיר אנחנו יוצאים והוא נרדם. אם בוכה אנחנו פותחים את הדלת ואומרים לו "אמא/אבא פה" והוא חוזר לישון.
ישן רצוף כל הלילה עד לפני שבועיים. כל לילה הוא מתעורר סביב 2-3 בוכה וקורא לנו לבוא. אנחנו באים נותנים לו נשיקה ויוצאים והוא ממש צורח. לא מוכן לחזור לישון ורוצה רק לבוא לישון איתנו
אנחנו כל פעם יוצאים ונכנסים יושבים לידו קצת ובסוף זה נגמר אחרי שעה מתישה שבסופה הוא פשוט קם מהמיטה שלו ועובר אלינו ואנחנו פשוט עייפים אז מוותרים..
איך אפשר לשנות את המצב בלי בכי מיותר ושלא יצור אצלו פחד/חרדה?

היי,

ראשית הייתי מנסה להבין מה קרה לפני שבועיים שמוביל לרגרסיה, האם זה קשור לזמן מעבר החדר?

אם זה קשור למעבר חדר, אפשר שהמעבר יהיה מעט הדרגתי, למשל כמה ימים לשבת ליד הדלת עד שהוא יירדם, ואחרי שהוא יקבל את הביטחון אז להשאיר ולצאת. אולי, לבחון את האפשרות להשאיר את הדלת פתוחה. לנסות למצוא משהו שקצת מקל ומרגיע אותו בחדר החדש.
חשוב תמיד להמשיך ולגשת אליו כשהוא בוכה ולתת לו את המענה. עם זאת, חשוב מאוד! לא לסיים את ההרדמה אצלכם במיטה אלא אצלו. עם כל הקושי, בטווח הרחוק זה הדבר היחיד שיקצר את ההרדמות.
בהצלחה

זה לא קרה בסמוך למעבר לחדר אלא כחודשיים אחרי. לא נראה לי שזה קשור לזה.
התחלתי לעבוד בערב פעמיים בשבוע זה הדבר היחיד שאולי קשור... אני לא איתו בהרדמה
בכל מקרה תמיד הוא נרדם במיטה שלו ובקלות בלי בכי.
השאלה היא איך להגיב כשהוא מגיע אלינו למיטה? להחזיר אותו למטה שלו? ואם כן אז לשבת לידו עד שירדם או לצאת?

היי,

זה באמת כנראה לא מעבר החדר.
אם הוא יודע להירדם לבד אז להחזיר למיטה ולצאת מהחדר. כשהוא בוכה, חוזרים להרגיע את הבכי ויוצאים שוב, כך עד שהוא נרדם.

אם הוא לא יודע להירדם לבד אז לשבת בחדר עד שהוא נרדם ואחרי 3-4 לילות כאלה כשההרדמות טובות וללא בכי גם במהלך הלילה אז אפשר להניח ולצאת מהחדר.