הרגלי שינת תינוקות

שלום,
בתנו בת שנה וחמשה חודשים הולכת לישון בלי בעיה עם חיתול ומוצץ. עד לפני כמה שבועות היא היתה קמה פעם או פעמיים בלילה ורק אם היא היתה בוכה יותר מ5 דקות הייתי ניגשת אליה ונותנת לה את המוצץ, וזה קרה לעיתים די רחוקות. לפני כשבועיים היא חלתה וקיבלה התקף אסתמה.בגלל שלא רצינו שהבכי יגרום לה לקוצר נשימה ובכלל בגלל המחלה, ניגשנו מהר יותר ועל כל פיספ. עכשיו המצב או שהיא מתעוררת המון במהלך הלילה,נעמדת, זורקת את החיתול והמוצץ על הרצפה ובוכה. זה קורה גם 10 פעמים בלילה. בגלל שאין לה את החיתול והמוצץ היא לא יכולה לחזור לישון לבד. אנחנו חסרי אונים וכבר כמה ימים שלא ישנים. מה לעשות?

תודה

היי,

מה שכדאי לעשות זה ללמד אותה לקחת את המוצץ בכוחות עצמה. בתהליך הדרגתי.

אני מאמינה בגישה שאומרת שיש לגשת לכל בכי ולתת מענה. יש להתייחס לבכי ופחות למוצץ ולחיתול. אחרי שהיא נרגעת אפשר להחזיר את הדברים למיטה.
מבחינת בתך, היא לא מבינה את ההבדל בין בכי של דקה ל- 5 דקות, אלא בחוויה שלה פעם היא בוכה ולא מקבלת מענה ופעם היא בוכה וכן מקבלת התייחסות, וזה מעט מבלבל ועלול ליצור יותר בכי.