הרגלי שינת תינוקות

שלום רב וסליחה מראש על האורך,
בתי עופרי בת שנה ו7 חודשים, ילדה "מלאכית" נוחה וקלה מאוד מגיל 0, מאוד סתגלנית. לפני שבועיים ילדנו את לביא ומאז השתנו הלילות שלה. אם לפני לידתו נרדמה לבד ובקלות מ19 וישנה עד 5:30-6:30 בבוקר ברציפות, אז כעת נרדמת רק כשאנחנו לצידה ומתעוררת רבות בלילה. בהתחלה התעוררה בהיסטריה בנסיונות שנוציא אותה מהמיטה, אך לא נכנענו ורק נשארנו לשבת לידה עד שתירדם, עם שיר, עם ליטוף או מגע, או סתם להיות שם לכשתציץ לראות אם אנחנו לידה, עד שתירדם שוב. אז כעת היא לא בהכרח מתעוררת בהיסטריה אבל עדיין מתעוררת, יום אחד יותר, יום פחות, לפעמים מתיישבת במיטה בוכה ומתקשה לחזור לישון למרות שרוצה, לפעמים לא רוצה לחזור לישון ומתמרנת אותנו בבקשות שנכסה אותה בשמיכה או שנמלא לה את בקבוק המים, לפעמים פשוט מייבבת מתוך שינה מס׳ דקות ומספר רב של פעמים, כאילו צריכה הרגעה קלה... בזמן הזה נראה שהיא כאילו מחפשת תנוחה נוחה ומוצץ, כאילו משהו מפריע לה...
יום רק בעלי קם אליה, יום אחר אנו חולקים את הכניסות לחדרה במידה ואיני מניקה או מטפלת בלביא. יש ימים שמספיק רק לתת לה מוצץ, או לשבת לידה, ויש ימים שבעלי מוצא עצמו ישן על שמיכות שפרס על הרצפה ליד מיטתה, ויש ימים שגם זה לא עוזר...
עד כה בגלל החגים היתה מוקפת במשפחה ובאבא שלה ובמהלך היום לא היה נראה שמזיז לה אך כעת השגרה היא שאני איתם החל מסיום הגן 16 עד ההרדמה לבד, בעלי חוזר ב20 כך שמבלה איתה רק בבוקר כחצי שעה-שעה ובסופש.. (בינתיים עקב הלילות הלבנים שלו את הזמן שלו בבוקר הוא מנצל לישון) והיא מתחילה להראות סימני קנאה קלים בזמן הערות..

הבנתי שזה יעבור לבד.. אבל תוך כמה זמן? אני חוששת שאולי ההתנהגות מצידנו תקבע או תחמיר את המצב? מה נכון לעשות ולומר? האם לתקשר איתה בכל כניסה לחדרה.. אני מרבה להגיד לה בכל פעם כזו שאני אוהבת אותה ושומרת עליה מהסלון או מהחדר שלי, ושאני אשב איתה עד שתירדם ורק אז אצא (כדי שלא תופתע אם תתעורר ולא תראה אותי לצידה - לא בטוחה כמה זה עוזר)... בקיצור, מתי ואיך אקבל את הילדה שלי בחזרה? מאוד כואב לי להבין שחסר לה משהו שמתבטא אצלה בלילות

תודה מראש שירן

את מתארת מצוקה מאוד גדולה ובהחלט לא קלה. עם היוולדו של לביא, בתך עופרי מרגישה שהבלעדיות נשללה ממנה. ואולי לתמיד? על פי, מה שאת מתארת, תשומת הלב כבר לא נתונה רק לה בלבד (מסיבות מובנות וברורות) ולכן היא דורשת אותה בלילה.
הייתי מציעה, שכן תמצאי זמן (אפילו רבע שעה), אותו את מקדישה רק לבתך (נניח אחרי, שאת משכיבה את לביא ונותר קצת זמן לפעילות משותפת עם עופרי. אולי תביא בייביסיטר לחצי שעה ותצאו, רק את ועופרי מהבית, לפעילות חווייתית משותפת רק לך ולה). אם לבעלך יש אפשרות לאחר קצת לעבודה או להקדים, זה יהיה מצויין, כי אז גם לאבא ולעופרי יש זמן איכות רק שלהם. ממש מצויין שאת מדברת אל עופרי בגובה העיניים ומסבירה לה מה הולך להיות. זה מאוד חשוב להקניית בטחון ורוגע (כמו גם - הרבה מגע). מרגע שהחלטתם שכך עוזרים לעופרי להרדם ולחזור לשיגרה מבורכת ולהרגלי שינה טובים ובריאים, היו נחושים ועקביים.

בהצלחה!

נטע בכר
מדריכת שינה, מלווה אחרי לידה ומלווההתפתחותית