הרגלי שינת תינוקות

שלום

בתי בת שלושה חודשים בעוד כשבוע. היא ילדה חייכנית וחיונית מאוד יונקת מלא. מגיל שבועיים וחצי היא ישנה ביום לפרקים של חצי שעה - ארבעים דקות בלבד ומתעוררת בבכי. בלילה היא ישנה שש- שבע שעות ברציפות ומתעוררת לינוק פעם אחת. בשעות הבוקר היא עירנית אחרי 40 דקות שינה אבל לקראת הצהריים ואחה"צ העייפות שלה מצטברת והיא בוכה ולא יונקת טוב. כשאני מנסה להרדים אותה שוב ( זה כמעט לא קורה כי כבר די התייאשתי), יכול לקחת לי שעה והיא פשוט לא נרדמת, או נרדמת וקמה כל 10 דקות.
חשוב לי לציין שאני לא מרדימה אותה על הידיים, במנשא, בטלטול או על הציצי ושיטת ההרדמה שלי מאוד עקבית מגיל אפס, אני מניחה אותה בעריסה עם מוצץ (אחות טיפת חלב המליצה כדי למנוע מוות בעריסה) וטופחת לה על הטוסיק או על החזה, היא נרדמת יחסית בקלות וכמעט שלא בוכה. בלילה אנחנו עושים לה אמבטיה ב19:30 , אני מניקה אותה בשקט בחדר החשוך ומניחה אותה בעריסה שלה עם מוצץ ויוצאת מהחדר, היא נרדמת לבד אחרי חצי שעה שלמלמולים ואם היא בוכה (לפעמים) אני נכנסת שוב נותנת לה מוצץ והיא נרדמת.

אני מאוד משתדלת שלא להרגיל אותה ל"משענת" כלשהי. אני מודעת לכך ששנת תינוקות ביום היא הרבה יותר מורכבת והפעילות הורמונלית היא שונה. לא ציפיתי מתינוקת בגילה להירדם עצמאית אבל אני מקווה שאני פוגעת כמה שפחות ביכולת ההירדמות העצמאית שלה.
איך אפשר לשפר את השינה שלה ביום? מה אני עושה לא נכון והאם "התופעה הזו" חולפת מתישהו?

הי,

אני שמחה לשמוע שאת עובדת עם ביתך על הקניית הרגלי שינה טובים ויכולת הירדמות עצמאית. כפי שציינת, בגילה הצעיר זה טבעי שהיא עדיין תזדקק לעזרה, ואכן תנומו היום קשות יותר ולכן ההרדמה ארוכה יותר לעומת הלילה. חשוב להמשיך ולהתעקש על הירדמות במיטה, עם עזרה (טפיחות, ליטוף וכו'). ככל שתתמידו ותתעקשו על הירדמות ללא כל גורם תלות כך תהליך ההרדמה ילך ויתקצר ותוכלו בהדרגה להפחית את המגע והנוכחות שלכם. בסביבות גיל 5-6 חודשים, ניתן לצפות מתינוק להירדמות עצמאית, ואני מקווה שעד אז כבר תחושי שיפור גם בשנות היום.

בהצלחה,

שרון