התפתחות תינוקות

הי!
אני אמא לתינוקת בת 11 חודשים. אני איתה בבית מאז שנולדה וכעת אני מכשירה בייביסטר שתגיע לכמה שעות פעמיים שבוע במהלך היום. היא אצלנו כבר שלשה שבועות ויש לציין כי בשלוש פעמים הראשונות הייתי איתן. בפעם הראשונה שאחרי יצאתי לשעה וחזרתי משום שהיא צרחה ולא נרגעה. בפעם השנייה חזרתי אחרי שעתיים דווח לי כי בכתה אך נרגעה ונרדמה על המטפלת. עברו מאז יומיים ונראה כי חרדות הנטישה שלה רק התגברו. היא בוכה מרבית היום, כל פעם שאני עושה צעד מתרחק ממנה, רוצה על הידיים, לינוק כל הזמן ולא מוכנה לאכול. אני רוצה לציין שגם בוקעות לה שיניים עכשיו.
איך ממשיכים מכאן? אני חייבת עזרה לכמה שעות בשבוע! האם להמשיך בצורה שהתחלתי או אולי אני עושה משהו לא נכון??
מודה מראש על העזרה הדחופה!

שלום אמא,

קודם כל, תעשי מה שנכון לך,
ההתמודדות עם חרדת נטישה היא לא קלה ודורשת סבלנות רבה.
נסו להקנות לבתכם בטחון, אמון, קביעות והמשכיות. ילד שמרגיש שהדברים הקורים בעולמו הם צפויים יהיה רגוע, לכן אל תעלמו בחשאי – הכינו את הקטנה לפרידה, תנו לה מידע לאן אתם הולכים, מתי תחזרו (אפילו אם זה לחדר ליד). למרות שבגיל זה עדיין לא רוכשים שפה, הם מסוגלים לקלוט את טון הדברים, ואת המסר המרגיע והאמין שלכם.
אפשר לשחק משחקים שיצרו תחושת צפי ובטחון: אפשר לכסות חפצים ולהרים את הכיסוי כדי לראות שהם נמצאים ולא קרה דבר - “קוקו" (כיסוי הפנים וגילויים) הוא משחק יעיל למדי, משחקי מחבואים וכיו"צ.
חשוב לחבק ולנשק לפני ש"עוזבים", הבטיחו לה שתחזרו.
חשוב לא להתמהמה כדי שלא תחשוב שאתם מפקפקים ביכולת שלה להתגבר על חרדת הנטישה.

אם תרצי מידע מפורט יותר ממה שאני נותנת, את יכולה לפנות לפסיכולוגית התפתחותית.

בהצלחה