התפתחות תינוקות

שלום קרן,

ביתי בת 11 חודשים מאוד קשה בזמן האוכל. כשבאים להאכיל אותה עם כפית היא מכה בה ומעיפה את האוכל. כששמים לה אוכל על המגש היא לוקחת אותו וזורקת על הריצפה ומסתכלת לאן זה נפל :)
הייתי יכולה להסתדר עם כל זה אם היא הייתה אוכלת מספיק, אבל יש הרבה ארוחות שהיא אוכלת בקושי כמה כפיות. חשבנו אולי לא בא לה או היא לא אוהבת מאכל מסויים, אז אנחנו נותנים לה מגוון דברים לנסות (בסוף היא תמיד מסכימה לקצת יוגורט אבל אי אפשר לחיות רק מזה).
שאלתי היא מה עושים כמובן, וגם, איך עלינו להגיב לזה שהיא מעיפה את האוכל מהכפית וזוקרת את האוכל מהמגש.

בנושא אחר- נשיכות. היא נושכת אותי (בעיקר בכתף) וזה נורא כואב. הבנתי שזה גם שלב התפתחותי וצריך להגיב במתינות או לא להגיב בכלל. אשמח לדעת מה דעתך.

תודה רבה,
אור

היי אור,

משחק באוכל וזריקת אוכל על הרצפה הם תופעה התפתחותית תקינה בגילאים אלה. מדובר בשלב של תרגול היכולת לקביעות אובייקט המתפתחת סביב גיל שמונה חודשים (היכולת לדעת כי משהו שנעלם לרגע עדיין קיים) וכמובן שילוב של משחק לעיתים עם העובדה ש"סיימתי לאכול, אני כבר לא רעב והרבה יותר מעניין לראות מה קורה לאוכל הזה כשהוא על הרצפה".
אני מאמינה שצריך לאפשר לה את החוויה ההתפתחותית הזו במידת הסביר. אם הדבר הופך לקשה מידיי עבורך, הציבי גבולות והבהירי בדרכך שהדבר איננו מקובל עלייך.

לגבי עניין האוכל, ייתכן ומדובר ברגישות סנסומוטורית באיזור הפה (רגישות תחושתית בפה למרקמים שונים). האם בתך לא אוהבת כלל אוכל מוצק? האם מכניסה חפצים לפה?
בכל מקרה, הייתי ממליצה לך לגרות את שפתיה פעם עם משהו מתוק, מירחי אל האצבע שלך ולאחר מכן על שפתיה זאת כדי לתת תחושתיות לאיזור ופעם עם משהו חמוץ, מיץ לימון על אצבעך ומשם על שפתיה ובתוך פיה על פנים הלחיים. את יכולה גם לגרות את שפתיה ואת פנים הלחיים עם מברשת שיניים חשמלית.


בנושא האחר ששאלת - נשיכות בגילאים האלה היא תופעה נורמלית לחלוטין. זה שילוב בין "תרגול" השינים והחניכיים ובין סוג של ביטוי רגשי של תסכול או של כל רגש "מציף" אחר
בתך עדיין אינה מבינה שהנשיכה שלה כואבת, אבל מהר מאוד היא תלמד שהיא יכולה להשפיע על התנהגותכם באמצעות הנשיכה.
לכן עליך לפעול בשני מישורים מקבילים - האחד הצבת גבול ברורה שאסור לנשוך אנשים. השני הוא הצעת חלופות לביטוי הרגשי: עודדי אותה ללטף, לנשק ולחבק ואפשרי לה לנשוך חפצים אם יש לה צורך בכך. אפשר לנסות ולחשוב מה הרגש שעומד מאחורי הנשיכה ולשקף לה. אם זו נשיכה של כעס אפשר לומר: "אוי, את כועסת, נכון, אבל לא נושכים" ולהרחיק את פיה ממך. אין טעם להסביר שזה כואב.

ייתכן ושני הנושאים (אי רצון לאכול ונשיכות) קשורים האחד לשני, אם בתך בשלב הצמחת שיניים (?)

שיהיה בהצלחה ושבת שלום!
קרן