תיקון חווית הלידה

שרי שלום,
לפני כחודש ילדתי את בני הבכור בלידה טראומטית במיוחד.
מצטערת על התיאורים הקשים אבל אין דרך אחרת לתאר את מה שעברתי.
הלידה התמשכה מאד והוא לא הצליח להתברג ולרדת. צינורית האפידורל זזה ולכן לא הייתי תחת השפעת אפידורל רוב הלידה. לאחר שלוש שעות של צירי לחץ ומצוקה עוברית, נעשה ניסיון ללידת ואקום שכשל. בחדר נכחו 5 רופאים וחמש מיילדות וכולם צעקו עלי שאני "אמא רעה" כי איני דוחפת את בני. ישבו לי על הבטן בסבבים, כל פעם שני רופאים, בניסיון להוציא אותו ולבסוף בייסורים רבים הוא יצא והובהל לטיפול נמרץ. מיותר לציין כי חתכו אותי לאורך, לרוחב ובאלכסון כאשר שלוש מילדות בו זמנית מכניסות את ידיהן לתעלה בכדי לנסות להוציא את התינוק. בדיעבד מסתבר כי התינוק היה במצג פנים ולכן לא יכול היה לדחוף עצמו החוצה.
כיום, התינוק בסדר אבל אני פחות. לא בדיכאון אבל רק המחשבה על מה שעברתי מעוררת בי תגובות פיזיות ורגשיות . כמובן שאני לא חושבת על כניסה להריון אך מפחדת כי החוויה הקשה הזו תמנע ממני להיכנס להריון בעתיד.
האם את מציעה לעבד את החוויה, עם בן זוגי, בטיפול עכשיו או להמתין לשלב בו נחשוב על כניסה להריון נוסף?