הרגלי שינת תינוקות

היי בני אוטוטו בן 4 חודשים לא מוכן בשום אופן לנסות להרדם לבד..וגם לא במיטה שלו אך ורק עלינו או באמבטיה שמניחים אותו אחרי שעה של נסיונות להרדים כאשר אני מזהה סימני עייפות ישר משכיבה אבל הוא ישר מתחיל לקטר ולבכות בסוף עד שמרימים אותו עלינו ועלינו הוא נרדם רק עם נדנוד וקולות חזקים של אהה ואם נפסיק תנדנוד או את האהה הוא יתחיל שוב לצרוח ועד שנרדם לפעמים איך שמניחים מתעורר אחרי חצי שעה ולא חוזר לישון לא משנה כמה ננסה כל הניסיון להרדים אותו לא עוזר ועד שאם כן נרדם אז צריך שוב לקום לישון מנסה את שיטת הרם הורד לפעמים עוזר ולפעמים לא מצליח עד שהוא כבר נכנס לעייפות יתר אז בסוף כבר מרדימים על הידיים כי עייף מידי וצורח לא מצליחים לעשות כלום חוץ מלהרדים אותו שוב ושוב אפילו לא יכולים לשים אותו במשטח פעילות כי עייף מידי בלילה ישן מצוין ולפעמים אני עושה לו האכלת חלום מסיים לאכול מניחה בעגלה ונרדם לבד למה ביום לא מצליח להרדם ובלילה נרדם טוב?האם יש על מה להתקעש להפסיק תהרגל?האם הוא לא קטן מידי?איך מפסיקים את זה?תודה מראש

היי,

הוא קטן מכדי לצפות עדיין להירדמות עצמאית אבל הוא בהחלט יכול להתחיל ללמוד להירדם במיטה. הרם הורד זו שיטת הרגעה ולא הרדמה, אפשר להמשיך בזה על מנת להרגיע את התינוק אבל כשהא רגוע (וער!) להכניס למיטה ושם ללטף או לנדנד באופן רציף עד שהוא יירדם, על מנת שזה יעבוד צריך להיות עקביים ולא להרדים על הידיים בסוף. לרוב אחרי 3 -4 לילות של עקביות תתחילו לראות בשינוי.
המלצה שלי גם להפסיק את הנקות החלום ולהניק כשהוא מתעורר.

בהצלחה

שלום רב.
ביתי בת כמעט 4 חודשים (בשבוע הבא ימלאו לה 4 חודשים), ולאחרונה אנחנו חווים בעיות בהרדמה.
נתחיל בזה שמאז שנולדה תמיד נרדמה בתנועה על הידיים. בגיל 0 היו לה כאבי בטן, שגרמו לה להתעורר כל שעה. ולהירדם על הידיים, או על הברכיים שלי גרמו לה לישון שינה ארוכה יותר ולפחות התעוררויות.
בגיל חודשיים וקצת כאבי הבטן פחתו אבל אנחנו ההורים כבר התרגלנו להרדים אותה על הידיים וכף המשכנו (שיטה מצליחה לא מחלפים). לאחרונה גם זה לא מצליח לנו. והכוונה היא להירדמות גם ביום וגם בלילה. פשוט לא רוצה להירדם למרות סימני העייפות- מתחיל בסימנים אדומים בגבות, צלילי קיטור, וכשהיא לא נרדמת זה מוביל לפיהוקים, ובשלב מאחור יותר זה מוביל גם לשפשוף העניים, והמון המון בכי בין לבין. לפעמים מוצצת אצבע , אבל זה לא עוזר לה להירדם.
אתמול לא נרדמה 4 שעות. (התעוררה ב-9 וחצי בערב, ונרדמה ב-1 בלילה) ועד שהצלחנו להרדים אותה התעוררה לאחר שעה. תמיד כשלוקח המון זמן להרדימה השינה של אחרי קצרה יותר והיא קמה עם פחות מצב רוח (פחות חייכנית מבדרך כלל).


ניסינו להניח אותה במיטה ולתת לה לקטר כשראינו את הגבות האדומות. אז היא התחילה לשחק עם המובייל שיש לה שם. אז הוצאתי את המובייל. אז היא התחילה למלמל לעצמה ולקטר, עד שזה הוביל לבכי רציני.

אז ניסיתי להרגיע אותה כשהיא שכבה במיטה, וברגע שהיא נרגעה להיעלם לה מנקודת הראיה- אבל זה לא עזר. ברגע שהיא קולטת אותי ופתאום אני נעלמת לה- היא בוכה בכי גדול יותר ממקודם.

אז ניסיתי להניח אותה במיטה שלה, וישבתי לידה כך שהיא ראתה אותי. אבל אז היא הביטה בי בשקט וחייכה אלי, כאילו מנסה לשחק איתי. וכשלא הגבתי לזה ורק אמרתי לה כל הזמן לילה טוב, אחרי כחצי שעה התחילה לקטר ולבכות.

ואז ניסיתי שיטת הלתת לה לבכות עד שתירדם. שיטה נוראית לדעתי. נורא קשה לי עם זה כשהיא צורחת. אחרי 15 דקות בערך של צרחות ויתרתי והחזקתי אותה בידיים. זה היה נורא. השיטה הזו נורא קשה לי . אני לא מאמינה שתינוק צריך לבכות כדי להירדם. אני חושבת שההירדמות צריכה לבוא ממקום נעים וחם כי ככה גם לי כיף להירדם (כשבן זוגי מחבק אותי). מצד שני, אני כבר לא יכולה להרים אותה שעות כמו פעם . כי גם היא בוכה הרבה עד שנרגעת ומגיעה לשלב של כמעט בכי, וגם היא נהיית כבדה יותר וזה מקשה עלי.

מה לעשות? האם אני צריכה להיות נוקשה איתה ולהתעקש גם אם היא בוכה, או שלהרדים אותה ככה בידיים, ובגיל גדול יותר לתת לה הרגלים אחרים?

חשוב לי להדגיש, כי כשהיא סתם מקטרת אני לא מתייחסת לזה. אבל אצלה אם לא מתייחסים זה הופך בסוף לבכי. כמו כן, מישהו אמר לי אמירה מפחידה שכשהיא היא תהיה במעון , כבר יחנכו אותה להירדם במיטה , ואני חוששת שיעשו את זה בדרך האכזרית של פשוט לתת לה לבכות עד שהיא נרדמת.