יוֹגַת לִויתנים
אני בהריון?
הבטן שלי כמעבדת מחקר רפואי
אני בהריון?
נעמה סלע

על המסך הקטן רואים כתמים שחורים ולבנים. את ובעלך מסתכלים ומצליחים לזהות גוש קטן באורך 2.5 ס"מ. בשעה טובה, יש לך בוטן בבטן.

את כמובן ידעת שאת בהריון, המחזור שאיחר, הפסים בערכת הבדיקה הביתית אבל מבחינת בעלך – מה שלא רואים לא קיים, אז הלכתם לאשר את החשדות.

לספר או לא לספר? מצד אחד, קשה מאוד לשמור דברים בבטן, בעיקר כשזה בוטן מה שיש לך בבטן. לכי תסבירי למה את מחייכת, איך תתאפקי לא ללטף את הבטן יותר מדי, ואיך תתרצי את זה, שבניגוד גמור להרגלייך, את מסרבת לצאת לשתות בערב.

מצד שני, הסטטיסטיקה אומרת שכ 15% מכלל ההריונות מסתיימים בהפלה טבעית. רובם בשליש הראשון. זה אולי נחמד לספר לכולם, כולל המוכרת במכולת שאת בהריון. אפילו אם זה קצת מביך, נחמד לראות שאפילו השכן מלמטה נחמד אלייך יותר מאז ששמע שאת בהריון. אבל כשהוא ישאל: "נו, אז איך זה להיות בהריון?" אני מתקשה לראות אותך עונה באדישות: "אה, אני כבר לא, הבוטן החליט שאני קצת מתוסבכת מדי לטעמו והחליט לנסות את מזלו שוב בגלגול הבא".

נו, אז מה עושים? המלצה שלי? ספרי לכמה אנשים שאפשר גם לשמוח איתם וגם לבכות אתם. כאלה שישמחו בשמחתך, יקשיבו להתלבטויות בלי לייעץ יותר מדי וידעו גם לנחם כשצריך. לשמחה כידוע יש הרבה חברים אבל העצב הוא סוג של בחור דחוי. את צריכה אנשים טובים שיוכלו לתמוך בך באמת, לנחם, לחזק ולעודד. זה עצוב לאבד עובר, אפילו אם מבחינת הגודל הוא עדיין שייך לאגף הפיצוחים, וזה הרבה יותר עצוב לאבד אותו ולא להיות יכולה להביע את האבל שלך.

לא רק הבוטן שלך עדיין שוקל אם הוא בעסק, גם לך יש ספקות. איך את, שעד לא מזמן התהדרת בתואר רווקה קלת דעת, ובעלך, שגם ברגעים אלו ממש עסוק בלכלות זמנו על אחד ממשחקי המחשב המטופשים שהוא מתמכר אליהם בהנאה, תהפכו בן רגע לבעלי התואר המאיים "הורים". מה, זה באמת לתמיד? כלומר, מעכשיו והלאה? בלתי הפיך? אין אפשרות החזרה? טוב, לא בטוח שאני ממש מוכנה לזה. גם המשכורת לא משהו, חסרה עוד עבודה כדי לסיים את התואר ועוד לא הספקתי לעשות את הטיול ההוא שתכננתי בחו"ל.

הגוף שלך משתף פעולה עם הדילמה ומודיע שיש לו בעיה קשה עם ההשתלטות העוינת שמתרחשת ברגעים אלו ממש בתוכך. הרחם הוא האיבר היחיד בגוף האדם שיכול להכיל גוף זר ולא לנסות להשמיד אותו. ותאמיני לי שהוא ממש מתאמץ שלא, מה שגורם לו להיות בעצמו קצת חולה, לפעמים אפילו הרבה חולה: בחילות, חולשה, עייפות, השתנה אינסופית. לכולם לוקח זמן להפנים את הרעיון ולקבל אותו. גם לעובר זה תקופת התלבטות. תאמיני לי שגם הוא מטיל ספק אם בחר נכון בכל העניין הזה של להיווצר. זו משימה קשה ביותר להפוך מגוש תאים חסר צורה לילד קטן ומושלם.

טוב, אז יש לי חדשות טובות ורעות, תלוי איך מסתכלים על זה. כל הבחילות האלה והצרבות וכו' יגמרו בקרוב, בד"כ עד סוף השליש הראשון, לפעמים קצת יותר, לפעמים יותר מקצת יותר. מקסימום - תשעה חודשים. בקשר להתאמה שלכם להיות הורים, יש לכם עדיין תשעה חודשים לעבוד על זה. מה שלא תספיקו עד אז תעברו בקורס מקוצר בשנה הראשונה אחרי הלידה. ואם, כמו כולנו, גם אחרי השנה הראשונה לא תדעו הכל, לפחות, כשיגדל, יהיה לילד שלכם את מי להאשים בכל הבעיות שלו.

לעדכונים, הפתעות ופרסים, חפשו אותנו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? תרצו לקשר אליה מאתרכם? הוסיפו את הקוד הבא:

<a href='https://www.karusela.co.il/posts/turim/16/155-אני-בהריון'>אני בהריון?</a>

סגור לתגובות


2. למה את לא ממשיכה לכתוב?
כיף לקרוא את מה שכתבת עד כה :) אורח
דירוג:
1

בעד הריון ולידה
1. האם לספר שאת בהריון
אני מניחה שכל אחת מרגישה עם זה אחרת.
אני העדפתי כמה שפחות.
אין כמו להתהלך עם תחושת הסוד המדגדגת הזו בבטן.

כיף. אורח
דירוג:
1

בעד הריון ולידה
ככה בוחרים מטפלת לתינוק [קרא בהרחבה]
גם אני טופלתי בהומאופתיה במהלך ההריון [קרא בהרחבה]
סיפורן של ארבע חברות אמהות טריות בנסיון לחזרה למעגל העבודה [קרא בהרחבה]
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
נורית שנקר סטודיו לצילום (נורית שנקר)
נורית שנקר סטודיו לצילום
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
נורית שנקר סטודיו לצילום (נורית שנקר)
נורית שנקר סטודיו לצילום
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית
ככה בוחרים מטפלת לתינוק [קרא בהרחבה]