טור אישי של יפעת שוורץ בנושא הורים, הורות, יחסי אמא וילדים.

קשה יש רק בלחם
קשה יש רק בלחם
יפעת שוורץ

לא קל להיות אמא, אך הורות היא בחירה. להיות אמא זו הזדמנות טובה לחוויה מעצימה, כי עבור כל תינוק וכל ילד ההורים הם דבר מאוד משמעותי עבורו.

חברה מאוד טובה שלי, כזו שלא בוררת לידי את המילים, אמרה לי, בפרץ כנות לא מוסבר: "אני שונאת להיות אמא". הרמתי גבה (בעצם את שתיהן) בפליאה. היא המשיכה: "זה קשה, זה משעמם,זה מעייף, והכי גרוע שזה לעולם לא ייגמר. היו לי חיים נפלאים, נוחים, מספקים ומעניינים לפני הלידה. ועכשיו, שנתיים וקצת אחרי... אני שונאת להיות אמא ואני המומה מכך שהילד מוכן לסבול אמא שכזו". מאחר ואנחנו מכירות שנים ואני יודעת שהיא אמא אוהבת ומשקיעה, הבנתי שזו תחושה המציפה אותה ברגע זה ולא תקפה לכל רגע.

בעבודתי אני נתקלת בלא מעט אימהות החשות כך. כשאני מבקשת להחזיק את התינוק בתנוחה מסוימת הן אומרות "אבל כבד לי". כשאני מבקשת להרגיל את התינוק להיות על הבטן הן עונות "אבל הוא בוכה" ומיד דוחפות מוצץ. כשאני מציעה מנשא "אבל אמרו לי שזה ירגיל אותו לידיים, רק חסר לי שיתרגל בידיים". לצערי הרב, לפעמים הפער בין הצורך ההתפתחותי של התינוק לצורך הנוחיות של האם כמעט גדול מידי לגישור. המציאות של ימינו מעודדת את התחושות האלה. אי אפשר לצפות מאם טרייה בשיא הקריירה ובאמצע השופינג לחשוב שהדבר הקסום ביותר הוא  תינוק צווחני בן שבועיים שמכאיב לה בכל הנקה. מצד שני, אי אפשר לצפות מתינוק, שאינו יודע שנולד בשנת 2010 ומבחינתו נולד לשבט זולו, לגלות חיבה למזרון קשיח במיטה מסורגת.

לתינוק יש ציפיות כשהוא נולד שאינן נובעות מפינוק אלא ממיליוני שנות אבולוציה. על מנת שהתינוק יתפתח באופן אופטימלי צריך לתת מענה לציפיה המולדת של מערכת העצבים המקודדת בכולנו מבחינה גנטית. תינוק מצפה שישאו אותו על הגוף, ולא שיניחו אותו חצי שוכב חצי יושב בטרמפולינה. תינוק מצפה להיות חלק מהתנהלות החיים ולא להיות מבודד בדירה שקטה ימים שלמים. מערכת שיווי המשקל שלו מצפה לגירויים, לתנועה. היא אינה יודעת  ש"תנועה מרגילה על הידיים". שרירי הראש והצוואר מצפים להתחזק ע"י פעילות כנגד כוח הכבידה. הם לא קראו שמשרד הבריאות ממליץ בעיקר על שכיבה על הגב. תינוק מצפה לחברה, לפנים מחייכות ולא להצפה של צעצועים עם מיליון אורות וצפצופים. לזה הוא מצפה.

לא מעט אימהות מרגישות שזו ציפיה מוגזמת. את התחושה הזו מחזקים יצרני הצעצועים והאביזרים למיניהם שטוענים בפרסומיהם "הנה מצאנו פטנט חדש שיעזור, שיקל עלייך כאם, שיעשה את העבודה במקומך כדי שאת תוכלי לנוח". במקום על הידיים, שימי את התינוק בנדנדה. במקום להקדיש לו תשומת לב, קני קלטת וקבלי חצי שעה של שקט. במקום להיות איתו בבית בשנה הראשונה, הרי לך תינוקיה שבה 15 תינוקות נוספים בני שלושה חודשים.

אני מבינה את הקושי. הוא אמיתי ואובייקטבי.  חוויתי אותו על בשרי. אבל האמת היא שאין תחליף. אין תחליף למאמץ האימהי. בעיני, להיות הורה זו בחירה. אחריות. החלטה לכל החיים. אני חושבת שברגע שבוחרים להיות הורה, צריך לכבד את האדם שאותו מגדלים. את ההורה שלו. חשבי כמה משמעותיים הורייך עבורך. לכל צעד והחלטה קטנה כגדולה שלך כהורה תהיינה השלכות על תינוקך. "וינקוט" אמר שאין תינוק בלי אמא. תינוק בלי אמא אינו יכול להתקיים.

האופן בו אני התמודדתי עם הקושי, היה להכנע לו לחלוטין. הפסקתי להתווכח עם המציאות. הקושי הגדול ביותר שלי היה העייפות האינסופית. כל התעוררות של בני בלילה (בחודש הראשון הגזים העירו אותו מידי שעה) הייתה סוחטת אותי. אבל האהבה בנינו פרחה, ולאט לאט הבנתי שתחושת "כמה אני מסכנה" עושה אותי הרבה יותר מסכנה. לאחר החודש הנורא בו בני התעורר כל לילה, החלטתי כי "מצידי אהיה ערה עכשיו שעתיים עד שירדם שוב, אני לא ממהרת לחזור לישון". והפלא ופלא כל פעם שהגעתי למיטתו בגישה הזו הוא  נרדם ב5 דק'. כשלא הייתי מצליחה והייתי מרימה אותו תוך סינון "נווווווו, תירדם כבר!!!!!" היינו מבלים שעה וחצי של בכי וקיטורים מצד שנינו. בעקבות זאת ניסחתי את המשפט שאני חוזרת ואומרת לאימהות "אם תתני לזה שעה זה יקח חמש דקות. אם תתני לזה חמש דקות, זה יקח שעה".

אני רואה באימהות הזדמנות לחוות משהו ראשוני, שאינו קשור בלימודים או בעבודה, שמנה או רזה. משהו אפילו ברמת החיה אם תרצו. לכל אם המתקשה אני מייעצת לנסות לראות את התמונה ממעוף ציפור. לכל אם המתקשה מאוד, אני מייעצת בחום לא להזניח, לא לחכות שיעבור, ללכת ולקבל עזרה ותמיכה מכל מי שנראה לך ראוי לתת לך את המענה המתאים. לא להתבייש לבקש עזרה כי כשאת אינך במיטבך ואין מי שיתן לתינוק את המענה הנכון במקומך, גם הוא לא יהיה במיטבו.

לעדכונים, הפתעות ופרסים, חפשו אותנו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? תרצו לקשר אליה מאתרכם? הוסיפו את הקוד הבא:

<a href='https://www.karusela.co.il/posts/turim/24/207-קשה-יש-רק-בלחם'>קשה יש רק בלחם</a>

סגור לתגובות


5. התחזקתי
קבלתי חיזוק לפנות לקבל תמיכה ושזה בסדר,תודה. אורח
דירוג:
0

בעד הריון ולידה
4. טבעי להיות אמא - כתבה נהדרת
מי שלא אמא רוצה מאוד להיות אמא ותעשה הכל על מנת להיות אמא. אמהות זה חלק ממך. מה שיש
לנו היום במירוץ היום יומי זה לא טבעי. התינוק שלך הוא הדבר הטבעי. זה שבאמת מעניק לך
את האושר הוא זה שהפך אותך למשהו אחר ומיוחד. תעצרי לרגע ותנסי להרגיש כמה קשה לתינוק
להתרגל לסביבה החדשה אליה נולד ומאיזה מקום בטוח הוא יצא, גם הוא צריך להתרגל
מחדש.rnללמוד להיות קשובה לצרכים שלו בדיוק כמו שאת היית רוצה שיהיו קשובים לצרכים
שלך. אורח
דירוג:
1

בעד הריון ולידה
3. עדיף לעשות פחות ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם את המכסימום. (ל"ת)
אורח
דירוג:
0

בעד הריון ולידה
2. יופי של כתבה
קראתי נהנתי אורח
דירוג:
2

בעד הריון ולידה
1. נרגעתי
קראתי את הכתבה והרגשתי הקלה אני לא לבד במערכה אורח
דירוג:
3

בעד הריון ולידה
מי לא מכיר שירי ילדים? עתה צפו בקליפים שלהם [קרא בהרחבה]
איך אומרים מוצקים ביידיש? [קרא בהרחבה]
איך נראית ההורות מנקודת מבט של סבתא? [קרא בהרחבה]
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
מי לא מכיר שירי ילדים? עתה צפו בקליפים שלהם [קרא בהרחבה]