להתנצל או להינצל
לתקתק

איך מתקתקים את סוף השבוע במקצועיות

אם יש דבר אחד קבוע בזוגיות עם איש הקבע, הוא שתמיד יכול לקרות משהו בלתי צפוי. במילים אחרות: צפוי שמשהו יקרה, וצפוי שזה יהיה בזמן הכי פחות מתאים. כי אין זמן מתאים להסתלקות בלתי צפויה של בן זוגך מערב או יום שלם (שישי/שבת) גדוש בתוכניות שהיו לך.

בשישי האחרון זה (שוב) קרה. רגע אחרי שהבטיח לי שעשרות הטלפונים שקיבל ביממה החולפת לא צריכים להטריד את ראשי היפה, הוא עטה על עצמו את הפרצוף המתוסכל/מתנצל/מעט מפוחד (ממני, לא מהרמטכ"ל) והפליג לדרכו. ימי שישי שלי מתוכננים לפעילויות ברמת הדקה, מ-7 בבוקר בערך ועד 12:30. בדרך כלל ה'פעילות' כוללת גם רביצה (מוגבלת בזמן כיאה לתכנון מוקפד) בבית קפה, אבל דווקא בשישי המדובר היה לי באמת המון מה לעשות.

תכננתי לבשל כמות גדולה כדי שאוכל להקפיא (לבשל לפריזר) ולנקות את הבית. לסדר את הארונות של הילדים לבגדי החורף. ולאחר שביליתי רבע שעה בחיפושים אחר מכנס חורפי שלא מגיע למתן קצת אחרי הברכיים, גם הכנסתי לתכנון רכישת בגדי חורף. כל זה ב 5 שעות לערך.

עד 9 הצלחתי לבשל כמעט את כל מה שרציתי. והקפאתי בקופסאות קטנות. ושטפתי את כל הכלים. ואז נותרנו אני ועידן לבדנו. עידן לא היה כל כך בקטע של שופינג, אבל בכל זאת לקחתי אותו לסיבוב, קנינו בגדי חורף בכמות סבירה, שמיכת פוך וכרית חדשה למתן. היה לי קצת קשה להיגרר עם כל זה לרכב, אבל גיליתי שעידן לא מתנגד אם שמים עליו שקיות, וכן שאפשר להעמיס על הגגון של העגלה די הרבה, ואם אין מהמורות בלתי צפויות בדרך זה גם לא נופל. כמובן שבחניון יש מדרגה וכל זה כן נפל, אבל בסוף הגעתי. 2 סבבים של סבלות הביתה ואפשר לסמן וי על מוכנות לחורף. לפחות להתחלה שלו.

ואז התחלתי לנקות. אני באמת לא מצליחה לשחזר איך הצלחתי לנקות את הבית כשעידן ער (הוא בן חצי שנה. לא זוחל אמנם, אבל מספיק גדול בשביל להיות משועמם). ממה שזכור לי היו כרוכים בזה הרבה מעברים מ'תחנה' ל'תחנה', ישיבה בטרמפולינה במגוון חדרים בבית, כולל שירותים, ניצול מקסימלי של מזרנים ושטיחים במקומות שהוא טרם הספיק לבקר בהם, קצת על הידיים שלי, וכמובן מוזיקה מזרחית ברקע (שהוא לא יהיה היחיד שיבכה!).

סיימתי לנקות, נשארה עוד חצי שעה. אפיתי עוגה. ואז יצאנו לאסוף את מתן. עידן נרדם בעגלה (בצדק, האמת). אספנו את מתן, חזרנו הביתה, עידן ישן, מתן שיחק. אכלנו. התחלתי לסדר קצת את הארונות. התעייפתי וישנתי 45 דקות. עידן התעורר, אכלנו עוגה, מתן הביא דיסקים ורקדנו עם עידן. השעה 17:30, אני מתכוננת לקלח את עידן. ואז הוא הופיע.

כן, גם אני שכחתי לרגע. איש הקבע.

אז הוא חזר, וקילח, ורקד, והכין, ושטף וסיפר והשכיב. ואני חשתי הקלה, וקצת נחתי. ואכלתי עוד חתיכת עוגה. ושתיתי תה.

ובלילה סיפרתי לו מה הספקתי, והוא אמר - ברור, את תקתקנית.

לעדכונים, הפתעות ופרסים, חפשו אותנו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? תרצו לקשר אליה מאתרכם? הוסיפו את הקוד הבא:

<a href='https://www.karusela.co.il/posts/turim/36/329-לתקתק'>לתקתק</a>

סגור לתגובות


אין תגובות
הנקה - כמה מסובך זה כבר יכול להיות [קרא בהרחבה]
את היית מוותרת על עובר בשל בדיקת CMV לא ברורה? [קרא בהרחבה]
את פורום הריון ולידה של קרוסלה כבר היכרת? [קרא בהרחבה]
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
הנקה - כמה מסובך זה כבר יכול להיות [קרא בהרחבה]