ג'ינס בגזרת אימא

בגדי הריון הם מצרך יקר ובדרך כלל לא משתלם. לובשים אותם במשך מקסימום שבעה חודשי הריון, ואחר כך נמאס מהם. מכנסיים עם גומי, חולצות רחבות שמכסות את הבטן, חזיות הנקה - המלתחה של נשים בהריון בדרך כלל לא מאוד אופנתית.

בגדי הריון - מה לא ללבוש בהריון

כשאמא שלי הייתה בהריון עם אחותי הקטנה, הייתה לה שמלת הריון אחת שאני זוכרת ממש בבירור: שמלה כחולה עם פרחים לבנים שכיסו אותה בצורה שבימינו הייתה יכולה להיחשב אופנתית מאוד בשביל וילון. כדי להחמיר את המצב עוד יותר, על כתפיות הקשירה שלה היו תפורות רצועות תחרה. ידוע, וגם הוכח בעבר, למשל בציור "נישואי הזוג ארנולפיני" של יאן ואן אייק, שפעם שמלות הריון לא עוצבו כדי להיות מחמיאות לגוף.

נישואי הזוג ארנולפיני

היום המצב אמנם טוב יותר, ועם זאת, המושגים אופנה והריון לא תמיד מתחברים זה לזה. בהריונות שלי תמיד התבוננתי בנשים הצעירות, הרזות והקלילות שסביבי, ראיתי אותן מתלבשות לפי צו האופנה ושיננתי לעצמי שבקרוב, אחרי הלידה, גם אני אחזור לפקוד את רשתות האופנה הנבחרות במצוד אחר מיטב המלבושים. אבל האמת היא שדי הרבה זמן אחרי שנגמר לו ההריון, עוד הסתובבתי עם בגדי הריון, ולא רק בבית.

פריט הלבוש הראשון שקניתי לאחר הלידה היה חולצת הנקה. לא שחלילה יצאתי לשופינג בסמיכות ללידה, פשוט במחלקת יולדות השופינג בא אלייך: סוכנת פרטית של חולצות וחזיות הנקה עברה בין חדרי היולדות ומכרה לי את אחד הפריטים המזעזעים ביותר במלתחה שלי - גופיית כותנה בצבע כחול כהה, עם פתחים להנקה. מאז שהפסקתי להניק, אני משתמשת בה בתור פיג'מה לקיץ. היא הייתה גופייה שימושית, אבל בגזרתה היא הזכירה קצת את האופנה של הגברת ארנולפיני. פרט לחולצה זו, היו לי עוד כמה חולצות הנקה קצת פחות גרועות, עם חלק מהן היה אפשר אפילו לצאת מהבית בלי בושה. אבל כל הזמן הזה התייחלתי לרגע שבו אוכל לקנות בגדים בלי לחשוב כמה קל יהיה לחלוץ מהם שד, עד כמה הם יבליטו את הבטן, האם הם ילחצו לי על הצלקת מהניתוח (ניתוח קיסרי שעברתי פעמיים), או איך אני אכבס אותם אחרי כל פליטה של התינוק. התגעגעתי לסתם שופינג רגיל, של אישה משוחררת.

שופינג בהריון

כל מגבלות השופינג שחלות על נשים בהריון ולאחר לידה לא מנעו ממני לערוך קניות בגדים, גם בזמן ההריון. בתחום המכנסיים היה די קשה למצוא, אבל התפלאתי לגלות שברשתות אופנה רבות ומוכרות ישנן חולצות ושמלות שמתאימות בנוחות גם לכיסוי בטן הריונית מתקדמת. כשגיליתי את זה, אזרתי אומץ ומדדתי גם בגדים אופנתיים. לפתע הרגשתי קלילה יותר ורזה יותר, וזה ממש שיפר לי את מצב הרוח - בגדי הריון שהם גם אופנתיים יותר וגם זולים יותר. רכשתי כמה פריטים יפים ונוחים ושילבתי אותם עם מה שכבר היה לי בבית, וככה עד סוף חודש תשיעי התפארתי כבר במלתחת הריון מרשימה. חבל שבדיוק כשזה קרה כבר לא היה צורך בכל זה.

התגלית העיקרית שלי בנושא אופנת אימהות היא  אולי קלישאה: להכיר בתכונות הגוף החדשות שלך, ולהתלבש בהתאם. כשמתגברים על הקלישאיות ועל יצר ההכחשה, אפשר להתחיל להתלבש. אני אמנם לא מעצבת אופנה, אבל אפילו אני יודעת שאת הבטן הבולטת אחרי הלידה אפשר להסתיר או לטשטש, ולא צריך ללבוש שקים לשם כך. טוניקה ארוכה מעל מכנס צמוד תעשה גם היא את העבודה. ג'ינס בגזרה נמוכה, למשל, רק יגרום לך להרגיש רע עם עצמך, והבטן תשתפל מטה. היה לי קשה, אבל הצלחתי להימנע ממכנסיים בגזרה נמוכה, זה פשוט לא החמיא לצורה שהגוף שלי קיבל אחרי ההריון. מרגע שהשלמתי עם זה, היה לי הרבה יותר קל כל בוקר כשפתחתי את הארון ותכננתי מה ללבוש לעבודה. הפלא ופלא, יום אחד אפילו הבוס שלי החמיא לי על הלבוש.