טיפול הומאופתי לתינוק שרק נולד

שלבי קבלת אינפורמציה מהתינוק, וסיפור איכות השינה של רון בשנה הראשונה לחייו.

הרבה אימהות שפונות אלי עם תינוקן הקטן שואלות אותי לפני הטיפול איך אני "מקבלת" אינפורמציה מהילד. שהרי מבוגר שבא אלי לטיפול יושב מולי כשעתיים ו"שופך" אינפורמציה רבת פנים על עצמו, על חייו ועל בעיותיו.

אני מסבירה לשואלות שגם ילד שבא לאוויר העולם אינו מגיע לכאן "לוח חלק" והוא מביא עימו אינפורמציה רבה.

האינפורמציה הראשונה שאני מבקשת היא של התינוק - אני רוצה לדעת עליו כל מה שניתן: איך הוא ישן ואיך הוא אוכל/יונק? מתי ואיך הוא בוכה? האם, למשל, פניו מאדימות בכעס או שהוא מייבב קלות? האם הוא מתקשח או מתרפק? האם הוא "נדבק" לאמו ולא משחרר או הולך לכל דוד שבא לבקר?

כאשר אני מקבלת את כל האינפורמציה על התינוק, אני פונה לבחון את תהליך הלידה: האם היתה זו לידה טבעית? לידת מכשירים? או ניתוח קיסרי? ובעיקר מה שחשוב הוא מה חוותה האם בלידה? מעבר לכאבים הטבעיים שנילוו ללידה כל אם חווה שם בצורה חזקה משהו אישי ביותר שהרבה פעמים מועבר אל הילד כ"אינפורמציה" ברגעיו הראשונים בעולם. האם היתה חרדה בתהליך הלידה, או אם היה אושר שקשה להכיל?

לאחר שהבנתי את חווית הלידה אני מבקשת לקבל אינפורמציה על ההריון.

חשוב לי לדעת אם היו בהריון אירועים שהשאירו חותם על האם. החל מבדיקות שגרמו לאם מצוקה וכלה בעיניינים לא גמורים מהעבר שצפו ועלו בהריון.

לעיתים קרובות אני "גולשת" מכאן לשיחה עם האם על עצמה. מניסיוני למדתי שהרבה פעמים הילד צריך לקבל את אותה הרמדי (תרופה הומאופתית) שמתאים לאם. כאילו שמשהו מ"התוכנה" של האם שוכפל אצל תינוקה וכעת נפלה בידינו ההזדמנות לאזן את התינוק ואת האם באותה רמדי.

זה בדיוק היה הסיפור של רון שהגיע אלי בגיל 3 חודשים כשהוא סובל מריפלוקס קשה.

בגלל הבעיה הזאת אי אפשר בכלל להשכיב אותו וגם בלילות הוא ישן במאונך על אחד מהוריו שישן בישיבה כל הלילה.

התחלתי באיסוף האינפורמציה על הילד, הלידה וההריון. בכל השלבים האלו לא מצאתי קצה חוט שיורה לי על הרמדי שמתאימה לילד. משום כך, ישבתי עם אימו ושאלתי אותה עליה, על אופיה ועל רגישויותיה. ולאחר הבנה ברורה של האם,  נתתי לילד את הרמדי שאת האינפורמציה לגביה קיבלתי מהאם. לשמחתי הרבה, תוך זמן קצר קיבלתי דיווח שהריפלוקס נרגע לגמרי וכל המשפחה עברה לישון במאוזן ואיכות החיים שופרה לאין ערוך.

בגיל שנה שוב באו רון והוריו לבקר אותי בקלינקה. הפעם התלונה היתה שונה לגמרי והיתה קשורה לאיכות השינה של רון. רון הוא כבר ילד בן שנה ואופיו הרבה יותר ברור: הוא ילד סקרן ועצמאי, אינו מרבה לבכות, יודע מה רצונותיו ומבטא אותם. באופיו הוא שונה מאד מאימו. בפעם הזאת התאמתי רמדי לרון כשאני מסתמכת על תכונות אופיו הברורות שעלו מהתצפית בקלינקה וקיבלו משנה תוקף מתיאורי ההורים. רון בגיל שנה, הוא כבר אינו "שלוחה" של האם, אלא ילד עם אופי דומיננטי משל עצמו.

מהמקרה הזה הבנתי עוד משהו על תינוקות והתפתחות. הבנתי שלעיתים הילד בא לעולם והוא נושא איתו "מטען עודף". הוא נושא עימו את אימו... רמדי ההומאופתית עזרה לו בשלב ראשון להשתחרר מהנטל הזה, וכך בשלב שני התפתחה אצלו האישיות המיוחדת לו והראתה לי ולמשפחתו שנוסף אדם חדש למשפחה שיש לו אופי וייחוד משל עצמו.