כיצד נראה גידול תינוקות מנקודת מבטה של סבתא? הטור של יונה דורון הוא מקור להזדהות סבים אחרים ויש בו גם נקודות למחשבה עבור הורים לתינוקות.

דם זה לא מים
מה נכדים זוכרים?
הצעצוע שלא נשכח
חבר לעט - זוכרים דבר כזה?
צעצוע יקר
עם ילדים בפריז
כל ילד הוא אור
עם ילדים בפריז
יונה דורון

איך ילדים צרפתים משחקים בארגז חול?

בסוף שנות השבעים יצאנו בשליחות משרד החינוך לפריז. היינו עם שני ילדים צעירים.

באחת הפעמים הראשונות בהן הלכנו לקניות בסופרמרקט, הצביע בני הבכור על חבילת עוגיות וביקש שאקנה אותה.

"למה דווקא את זו?" תמהתי. (הילד עדיין לא ידע מילה בצרפתית)

"כי אלה טובות, ראיתי!" השיב לי בבטחון.

שיהיה, חשבתי בלבי ולקחתי את החבילה. התקדמנו למקרר של מוצרי החלב. היה שם מבחר גבינות מדהים, אשר כמותו טרם נראה בארץ אז. חיפשתי גבינה לבנה. גם כאן בא בני לעזרתי, הצביע על קופסת גבינה ואמר "תקחי את זאת".

"גם את זה ראית?" שאלתי בקצת לגלוג

"כן!, ענה לי בהתרסה.

עכשיו ירד לי האסימון, הילד צופה נלהב של פרסומות בטלביזיה הצרפתית ! לזכותו ייאמר ששני המוצרים הוכחו כטעימים ביותר. (למי שלא יודע : התקופה הייתה טרום ערוץ 2 וטרום הפרסומות בארץ).

בפריז גרנו בבניין בן 35 קומות והיו בו ארבע מעליות. לחלק מדיירי הבניין היו כלבים. כאשר צרפתי היה נכנס עם כלב למעלית הוא היה מצווה עליו בקשיחות "אסי!" שפירושו בצרפתית "בישיבה", כלומר שב!

בבניין הייתה משפחה ישראלית, שליחים של השומר הצעיר, שלהם היו ארבעה בנים. הבן השלישי נקרא אסי. בכל פעם שנכנס עם אחד מהוריו או אחיו למעלית והיה שם צרפתי עם כלב מיד היה הצרפתי צועק "אסי!"

אסי הישראלי הקטן, היה מתחיל לבכות ושואל :

"למה הם תמיד צעקים עלי ?"...

אחד הדברים שחסרו לי מאוד בתחילת תקופת פריז שלנו היה מגרש משחקים. בארץ היה מגרש כזה ממש מאחורי הבניין שלנו. ביליתי בו שעות רבות עם ילדי וגם בשיחות עם אמהות אחרות ושכנות. זה היה כיף.

בפריז, בסביבה שלנו, כמעט ולא היו מגרשי משחקים. בחיפושינו אחר אחד כזה הגענו לפארק גדול ויפה אשר בקצהו היה מגרש קטן. במרכזו היה ארגז חול. ילדי גלשו במגלשה, התנדנדו בנדנדה, הסתובבו בקרוסלה ואחר כך נכנסו לארגז החול והחלו לעשות "עוגות".

בשלב זה הגיעה למקום צרפתיה אלגנטית עם בתה הקטנה. הילדה רצה לכיוון ארגז החול. אימה עצרה אותה בקיראה "חכי, קטנה, בואי הנה!"

הילדה צייתה והאם הוציאה מתיקה המעוצב זוג כפפות קטנות והלבישה אותן על ידיה של בתה.

"עכשיו את יכולה לשחק בארגז החול" אמרה לה...

טור אישי של יונה דורון - מחברת הספרים "תחנות בזמן" ו"סוד במשפחה".

לעדכונים, הפתעות ופרסים, חפשו אותנו בפייסבוק

אהבתם את הכתבה? תרצו לקשר אליה מאתרכם? הוסיפו את הקוד הבא:

<a href='https://www.karusela.co.il/posts/turim/33/331-עם-ילדים-בפריז'>עם ילדים בפריז</a>

סגור לתגובות


אין תגובות
הכנת הילד הראשון לקראת הולדתו של השני - סיפור אישי [קרא בהרחבה]
בחירות, רבותיי, בחירות (אבל בלי פוליטיקה) [קרא בהרחבה]
איך נראית ההורות מנקודת מבט של סבתא? [קרא בהרחבה]
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית (מזי לבל לרנר)
מזי לבל לרנר צלמת אומנותית
יניב שמן צלם הריון (יניב שמן)
יניב שמן צלם הריון
הכנת הילד הראשון לקראת הולדתו של השני - סיפור אישי [קרא בהרחבה]