והזוכה היא...

והזוכה היא...

ציפי זינגר

כולנו תחרותיים, וכשזה נוגע לתינוקות שלנו תמיד נרצה להוכיח שהם מתפתחים מהר יותר מבני גילם. כמה דברים שחשוב לזכור.

בני האדם תחרותיים מטבעם, עוד משחר ההיסטוריה - מי כובש יותר, למי יש יותר נשים, ילדים, רכוש וכו'.

אנו, הנשים, מתוקף היותנו חלק מהאנושות, תחרותיות לא פחות, ואם תשאלו אותי, אפילו יותר... רק שבניגוד לגברים התחרותיות הנשית היא בדברים הקטנים, בפרטי היום יום.

זה מתחיל במי יפה יותר, למי יש הבגדים הכי אופנתיים, החבר הכי חתיך, כמות החברים הגדולה ביותר, מי מסיימת ללמוד ראשונה, מי מתחתנת ונכנסת להריון ראשונה (וכן, החברות שבוכות בחופה, הן בד"כ אלו שנשארו מאחור...), מי כבר קנתה דירה וכו'. תחרות זו, מטבעה, גולשת גם לתחום האימהות ומונחלת לדור הבא. הכוונה אינה כוונה רעה לרוב, אלא יצר אנושי מוכר ומובנה באופן טבעי, המתווסף ליצר האימהי, הרוצה לגונן על הגוזל שלנו בכל מצב.

כל אחת מאיתנו האימהות מכירה את הסיטואציה שבה חברות נפגשות עם התינוקות ותוך כדי שיחה אחת משוויצה בידיעותיו וביצועיו של הזאטוט (אמנם הלשון היא לשון זכר אך הכוונה, כמובן לשני המינים), וחברתה לשיחה מתגוננת באמצעות הביצועים המרשימים של זאטוטה, רק כדי שהראשונה לא תהיה ביתרון התפתחותי... או לחילופין, הסיטואציה בה אחת האימהות מתרברבת בהתפתחותו של בנה והתקדמותו ובמקביל מתפלאה הכיצד גוזלך אינו מבצע את התרגילים המורכבים שמבצע בנה - הלא הם באותו הגיל, אולי משהו לא תקין???

כמובן, שאין שום דבר רע בקצת תחרות בריאה ושאיפות ליותר, אבל לפעמים נדמה כי התחרות הסמויה/גלויה הזו עוברת כל גבול ויוצאת מכל פרופורציה הגיונית, שכן, להוציא מקרי "מינכהאוזן" וכדומה, המצריכים התערבות פסיכולוג, אימהות נוטות גם להתחרות בקטגוריית "הילד של מי מסכן/חולה יותר?" שהיא קיצונית בפן השלילי...

אז בנות, נכון שאף אחת לא באמת מתכוונת לתת הרגשה רעה לאף אחת אחרת ונכון שסך הכל מדובר בשוויצים קטנים המשולבים בטבע האדם, אבל נסו פעם אחת להקשיב לאנקדוטה שמסופרת לכן על הבן/בת של חברתכן, לשמוח בשמחתה ופרגנו. אם תרצו להשוויץ בשלכן (ברור, אלא מה), עשו זאת בהזדמנות אחרת ולא באופן מיידי ובוטה, המבטל את כל תחושת התרממות הרוח שלה כאם.

כמו כן, זכרו, לכל תינוק הזמן שלו, צורת ההתפתחות שלו והגנים המשפחתיים שלו, אז גם אם תינוקיכן אינם גבוהים מאוד, הולכים בגיל תשעה חודשים, מדברים שוטף בגיל שנה, יודעים לספור עד עשר בגיל שנתיים ואינם הכי-הכי-הכי בכל תחום, זה בסדר, מותר להם, הם בסך הכל בני אדם קטנים, המתפתחים כל אחד לפי הקצב שלו ואם אין בעייה רפואית, אין סיבה להשוואה ולדאגה ריקה מתוכן.

וזיכרו: פירגון זה אחד מהדברים היחידים הניתנים חינם וגורמים הרגשה עילאית, כאילו הענקת או זכית זה עתה במיליון דולר...