זמן לעצמך... יש חיה כזאת

שימי את הכביסה בצד, אותה תקפלי אח"כ. בינתיים, קחי את עצמך בידיים ותשתחררי עם חוג שתמיד רצית, זמן איכות עם חברה טובה, או סתם הליכה עם מחשבות בים.

בתור אימא במשרה מלאה את כבר יודעת שזמן לעצמך הוא משאב במחסור תמידי. תמיד אין... ויותר נכון, תמיד יש משהו חשוב יותר, דחוף יותר ולך אין תחליף (אף פעם...). את הרי סופר אימא לא? עובדת, מארגנת, משחקת, יוצרת, מבשלת (אלא אם כן עברתם לעדת האסקימוסים... אוכל קפוא כאן ועכשיו!!), מכבסת, מקפלת... ומה לא? בעצם הכל. ונראה שכאילו אם לא תהיי בשליטה מלאה משהו יקרוס שם, משהו לא יתפקד. וככה עוברות להן השנים ולאט לאט את מרגישה שאיבדת את עצמך... מי את בכלל? מה את אוהבת? יש לך תחביבים? ואם כן הם חבויים אי שם מתחת להררי הכביסה וצריך לחפש אותם טוב טוב.

אז כן, החלטתי לקחת את האחריות על עצמי לשחרר קצת...לקחת זמן לעצמי ובכוח. כי אחרת זה פשוט לא יקרה. אז קבעתי עם עצמי פגישה וניסיתי לברר מה אני רוצה? חוג יצירה? ספורט? פגישות עם חברות? זמן ללכת בים ולחשוב מחשבות? פיתוח תחביב ישן שנדחק לו? ולהפתעתי גיליתי שזה לא כ"כ פשוט למצוא את עצמי אחרי כל השנים האלה. פתאום הבנתי שאולי משהו שם הלך לאיבוד, משהו שצריך לחפש, למצוא ולמקד אותו.

לאחר חקירות עצמיות החלטתי ללכת על זה! דירגתי את תחומי העניין שהעליתי ובחרתי לי אחד כזה. אחד שמעלה לי חיוך על הפנים, אחד שנותן לי תחושה שגם אני חשובה וגם אני צריכה זמן לעצמי. כל הבית נערך לקראת היציאה שלי: הכנת בקבוקים, ארגון בגדים, אוכל מוכן רק תצאי מהבית ותלכי לעשות מה שאת אוהבת!

חברים יקרים, עשיתי זאת!!! התחלתי לקחת זמן לעצמי ולמרות כל ההתארגנויות מסביב, תחושת הסיפוק אדירה.

כשאת מפנה לעצמך קצת זמן ושמה את עצמך פעם או פעמיים בשבוע במרכז כולם יוצאים נשכרים: את הרבה יותר שמחה ומאושרת, רגועה ונינוחה, מרגישה שגם את חשובה לא פחות מכל חבורת הילדים שלך. ובן הזוג? הוא מפרגן ושמח שחזרת לחיים ושיש לך גם חיים מעבר לילדים ולעבודה.

ממליצה לכן חברות יקרות, לשים את עצמכן גם קצת במרכז ולעשות לכן זמן. זה חשוב לא פחות מכביסות. ותאמינו לי... הן יחכו לכן כשתחזרו...