בחירת מין העובר

בחירת מין העובר

מערכת קרוסלה

הורים שמעוניינים ללדת בן או ללדת בת יכולים לעשות זאת באמצעות הפריה חוץ גופית מבוקרת. הנושא מעלה דילמות חברתיות-מוסריות, ולשם כך קיימת ועדה מיוחדת של משרד הבריאות שתפקידה לקבוע באילו מקרים קביעת מין העובר היא לגיטימית, ומתי ראוי לתת לטבע לעשות את שלו.

צילום: שמרית אסף, סטודיו התחלות

בחירת מין העובר - דילמות

בחירת מין העובר (gender) מעלה שאלות אתיות מורכבות. האם לאפשר בחירה מראש בין לידת בנים ללידת בנות? לא תמיד יש תשובות של חד משמעיות. ישנם הרבה שיקולים לחיוב, בעיקר בנושא של מחלות גנטיות קשות, ואפילו שיקולים דתיים, כמו במקרה של הקדיש, שאותו יכול לשאת על הקבר רק גבר, או לצורך קביעת המעמד הדתי, כמו במקרה של כהן, שאושרה לו המניפולציה הגנטית כדי ללדת בת ולחסוך את נושא השאלה האם הבן שיוולד הוא כהן או לא, במקרה שהוא נוצר באמצעות תרומת זרע.  

מנגד עומדים שיקולי נגד לבחירת מין העובר. חלק משיקולי הנגד הם שיקולים חברתיים הנוגעים למשל למעמד האישה, אפליה כלכלית-חברתית כיוון שהתהליך יקר, האם הפריה חוץ גופית תהפוך נפוצה יותר גם במקרים שבהם אין צורך בהפריה מהסוג הזה? האם באמת התהליך בטוח? מה עושים עם העוברים הנשארים? ולאן כל זה עתיד להגיע? האם בעתיד נבחר גם את צבע העיניים ואת גובה התינוק? ומה על השבחה גנטית? ועוד. אם כן, רבות השאלות על התשובות, והמחוקק ידרש לתשובות לשאלות הללו, כל אחת בעיתה.

בחירת מין העובר בהפריה חוץ גופית

מאז התפתחות טכנולוגיית ה- IVF (הפריה חוץ גופית) אותה טכניקה שמאפשרת הפריה מלאכותית מחוץ לגוף, (בטכניקה הזו נשאבות הביציות מהשחלה של האשה ותאי הזרע של הזכר מפרים את הביציות במעבדה) וטכניקת האבחון לפני השרשה (PGD - טכנולוגיה בה כשהעובר מתחלק ומגיע לשמונה תאים, מוציאים ממנו תא אחד בדרך כלל ומבצעים בחומר הגנטי שלו בדיקות שונות המאפשרות אבחון של ליקויים ומחלות. לאחר מכן מוחזר העובר לאינקובטור), עולה ביתר שאת השאלה היכן להציב את הגבולות? גבולות הבחירה של ההורים ושל החברה לא פחות. הסוגייה האולטימטיבית לנושא הבחירה, היא בחירת מין העובר- בחירה של לידת בנים או לידת בנות לפי הזמנה. לבחירה האם ללדת בן או ללדת בת יש היבטים רפואיים גנטיים, אך לסוגייה הזו יש גם היבטים חברתיים. השאלה היא היכן עובר הגבול כיום והיכן הוא יעבור בעתיד?

בן או בת?

ללדת בן או ללדת בת? בעיקרון, מבחינה רפואית ישנם מקרים שאינם דורשים התלבטות כלל, כמו מחלות גנטיות קשות העוברות בתאחיזה לכרומוזום המין (הגנים למחלה נמצאים על כרומוזומי המין, בעיקר כרומוזום X). במחלות כאלה, הופעת הגן על כרומוזום X תגרום לזכרים, שיש להם רק כרומוזום X אחד, לחלות במחלה.

במחלות קשות כמו מחלת דושן (ניוון שרירים-  Duchenne) שאופיינית לזכרים, אין התלבטות כמובן (המופיליה היא על הגבול, כי כיום עם מגוון הטיפולים וההתקדמות הרפואית יש אפשרות לחיות עם המחלה לטווח ארוך יחסית), שכן ברור שעדיף לאבחן את הופעת המחלה הקשה, ולא לאפשר לתינוק כזה להיוולד לחיים של סבל (אם כי יש שיאמרו מי שמנו להחליט או להתערב במלאכת הבורא). קיימות דילמות נוספות בסוגיה כמו צורך בתורם ממין מסוים לרקמות וכדומה, אך מה עם עיוורון צבעים למשל, שמאפיין בעיקר בנים? ומה בהמשך? בחירת התכונות הנראות לנו?

מתי מותרת בחירת מין העובר?

במקרים של בקשה לבחירת המין העובר שאינה קשורה לסיבות רפואיות ברורות, נדרש אישור של ועדה מיוחדת של משרד הבריאות. לצורך זה הוקמה ועדה מיוחדת משותפת לוועדת הלסינקי (הוועדה מטעם משרד הבריאות שאחראית על ניסויים גנטיים בבני אדם) וועדה מיוחדת לביואתיקה מטעמה של האקדמיה הלאומית ישראלית למדעים. ועדה זו קבעה שאין להתיר בחירת מין התינוק בטכניקת PGD אם אין מדובר בנסיבות חמורות או במקרים חריגים יוצאי דופן. בנוסף, יצרה הוועדה נהלים מיוחדים לקביעת המקרים הספציפיים בהם תותר בחירת מין העובר. בכל מקרה, היתר כזה מחייב אישור בכתב מהוועדה.

הוועדה מפרטת את הנסיבות בהן ייתכן אישור לבחירת מין העובר: במקרה של פגיעה נפשית של ההורים או התינוק (וגם כאן יש הסתייגויות, כי פגיעה נפשית הנה נושא נתון לוויכוח). הוועדה מתירה גם למשפחות שיש להן 4 ילדים מאותו מין לפנות אליה בבקשה לבחירת מין העובר. בנוסף, מטילה הוועדה מגבלות שונות נוספות, כמו איסור על יצירת עוברים נוספים לאותה מטרה לפני שהשתמשו בעוברים הקפואים הקיימים, ועוד.

בחירת מין העובר - סיכום

יש משהו בטכנולוגיה מתקדמת שמעלה שאלות מוסריות בכל פעם שפורצת טכנולוגיה חדשה לעולם. אין באמת טכנולוגיה טובה או רעה, יש רק טכנולוגיה שנעשה בה שימוש חיובי או שימוש לרעה. מקור הבעיה האתית הוא בכך שגם ההגדרה לשימוש חיובי או שימוש לרעה תלויה בעיני המתבונן. כך היה עם הדינמיט, שהומצא על ידי אלפרד נובל לרווחת כורי הפחם ולייעול עבודת הכרייה, ולבסוף הפך לנשק, וכך היה גם עם טכנולוגיית הביקוע הגרעיני, שבמקור נועדה לספק מקור אנרגיה זמין ונקי. ודוגמא להיפך גם, טכנולוגיית הלייזר בתוכנית מלחמת הכוכבים של ארה"ב, שהולידה לייזרים מיוחדים המשמשים היום ברפואה. בכל מקרה, המחוקקים מאז ומתמיד נדרשו לקביעת גבולות השימוש בטכנולוגיות חדשות, ולא בכדי.