בן או בת? במהלך ההיסטוריה עולה שאלה זו שוב ושוב במהלך תכנון הריון ולקראת הלידה, מסיבות חברתיות או גנטיות. מין העובר נקבע כבר ברגע ההפריה, והוא תלוי בכרומוזומים המצויים אצל האב דווקא.
צילום: מירב גרינברג
תכנון מין העובר - סקירה היסטורית
מאז ומתמיד הייתה למין האנושי כמיהה לתכנן ולבחור את מין (המינוח המדעי בעברית הוא זוויג- ובאנגלית- Gender) התינוק שיוולד, מסיבות שונות ומשונות, רובן ככולן סיבות תרבותיות. לעיתים לידת הזוויג הפחות רצוי הייתה עניין לא נעים. (הודו וסין הן דוגמאות לעניין - בהודו לידת בת מבשרת על התמודדויות כלכליות וצורך בנדוניה וכדומה, שלא לדבר על הצורך לשמור על כבוד המשפחה. בסין הבעייתיות נובעת מהצורך להצטמצם במספר הילדים, כך שלידת בת שאינה ממשיכה את השושלת עלולה ליצור בעיה משפחתית). על רקע הצורך העז בזוויג זה או אחר, נוצרו מיתוסים ואמונות טפלות לגבי תכנון מין העובר, שיטות עשה ואל תעשה למינן, ועוד.
תכנון מין העובר ביהדות
בדת היהודית אמנם מפורשת מצוות פרו ורבו כהבאה לעולם של בן ובת (ללא הדגשת המספר), ואולם לידת בנים נחשבת לברכה שלא בדיוק כמו לידת בנות. על הרקע הזה התפתחה תרבות של קמיעות, תפילות ועוד, כל אלה על מנת שיוולד בעיקר בן זכר או כמאמר הבדיחה הידועה: "לא חשוב מה יוולד העיקר שתהיה ברית". ההסבר לצורך העז דווקא בילוד זכר נעוצה בתרבות הפטריאכלית בה השם, הרכוש והמעמד עוברים מאב לבן ולא לבת - שנחשבה עד לא מזמן לרכוש בעלה.
בתרבויות העתיקות יותר - בתקופה המטריאכלית - לידת בנות הייתה מבורכת יותר מלידת בנים, שכן הבנות נחשבו לאמהות הבריאה וכו'.
תכנון מין העובר - שיטות
שיטות תכנון מין העובר מגוונות. הניסיון להשפיע על מין העובר נעשה ע"י תנוחות שונות, המלצות לטקסים שונים, תוספת של שיקויים מיוחדים, קמיעות וכדומה.
גם הרמב"ם ורש"י נדרשו לכך בפרשנותם לפרשת "ותזריע" בספר ויקרא, בה מצוין: "והיה כי הזריעה וילדה בן זכר". רש"י והרמב"ם פירשו זאת כך: אם האישה מגיעה לאורגזמה בטרם הפליטה של הגבר, אזי יוולד בן זכר.
סיבות לתכנון מין העובר
סוגיית בחירת מין העובר רלוונטית גם כיום, אך לעיתים בשל סיבות שונות מאלו שהוזכרו עד כה.
אחת הסיבות לצורך בתכנון מין העובר הנה קיומן של מחלות גנטיות כמעט מובהקות לאחד הזוויגים (מחלות הנשענות על כרומוזום X או כרומוזום Y) לדוגמא דממת (המופיליה - Haemophilia). מחלה זו הינה בתאחיזה לכרומוזום X ויש צורך בהופעת הגן למחלה על שני כרומוזומי ה- X כדי שהמחלה תתבטא בבנות. לעומת זאת אצל בנים זכרים יש כרומוזום X אחד, ואם כרומוזום זה נושא את הגן למחלה, הרי שהבן יהיה חולה. (כדאי לציין שבמקרה של נשים הנושאות את הגן רק בכרומוזום אחד, הכרומוזום התקין מפצה, ולכן המחלה לא באה לידי ביטוי).
מחלת דושן Duchenne Muscular Dystrophy (ניוון שרירים) היא דוגמא נוספת להורשה מהסוג הזה. מחלה זו מאופיינת בניוון מתקדם של סיבי שריר המוחלפים ברקמה שומנית. החולה (ברוב המקרים זכר) סובל מחולשת שרירים מתקדמת. במקרה של זיהוי טרום לידה, נשקלת הפסקת הריון.
תכנון מין הילוד - סוגייה אתית
במקרים רבים מעורבת בהחלטה לתכנון מין העובר מראש סוגייה אתית המחייבת הרשאה של משרד הבריאות, כמו: במקרים בהם יש רק ילדים מזוויג אחד ויש רצון בזוויג השני, או מצבים חריגים אפשריים כמו תרומת מח עצם שאפשרית מזוויג אחד בלבד, תאי זרע מסוג כלשהו הפגומים ואינם מאפשרים הולדת זוויג אחד ועוד.
כיצד נקבע מין העובר?
ראשית מעט מידע על כיצד נוצרים תינוקות בנים ותינוקות בנות:
כבר בהפריה נקבע זוויג העובר. תאי הביצה של האישה מכילים אך ורק כרומוזום X אחד (כלומר לנקבה יש זוג כרומוזומים X, האחד מן האם והאחד מן האב), בזכר לעומת זאת - יחי ההבדל הקטן, (כרומוזום Y קטן באופן משמעותי מכרומוזום X) יש כרומוזום X אחד מן האם וכרומוזום Y מן האב. כלומר, תאי הזרע מכילים באופן רגיל או כרומוזום X או כרומוזום Y. כשההתפלגות היא נורמלית, מחצית מתאי הזרע מכילים את הכרומוזום האחד, ומחצית את האחר.
כבר במפגש בין תא הזרע לתא הביצה- בהפריה - נקבע מין העובר לפי ההסתברות של 50% סיכויים שתא הביצה יופרה בתא זרע המכיל כרומוזום X ליצירת בת, או לחילופין 50 אחוז סיכויים שתא הביצה יופרה על ידי תא זרע המכיל כרומוזום Y ליצירת בן. זו גם הסיבה שבאופן סטטיסטי האוכלוסייה נחלקת ברוב המקרים חצי חצי בין גברים ונשים, עם סטיות זעירות לכאן ולכאן.
ההסתברות הזו תקפה לגבי כל הריון בנפרד. בכל מפגש בין תאי זרע לתאי ביצה הסיכוי ליצירת בן או בת הוא זהה. (כך שאין משמעות סטטיסטית או הסתברותית לגבי מספר הבנים והבנות במשפחה, בהנחה כמובן שלא קיימים ליקויים כלשהם המפרים את האיזון הסטטיסטי).
אורח