ברית המילה בהלכה

ברית המילה היא המצווה הראשונה שבה נצטוו היהודים, ויש לה חשיבות רבה ביהדות. הסרת העורלה בטקס הברית מסמלת את הסרת הרע שבאדם, וכך נכרתת ברית בין התינוק לבין הקב"ה. עבור ההורים הטריים חשוב להכיר את מהלך טקס הברית - מי משתתף בו ומהם שלביו.

צילום: שמרית אסף, סטודיו התחלות

 

ברית מילה ביהדות

"זאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ. הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם. וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (בראשית י"ז).

מצוות ברית מילה הינה המצווה הראשונה אשר נצטוו בה יהודים. היהודי הראשון בעולם אשר קיים מצווה זו היה אברהם אבינו, עת היה בן 99 שנים.

לא בכדי זכתה מצווה זו להיות הראשונה, אלא בשל חשיבותה הגדולה בקרב העם היהודי לאורך הדורות, היותה מסמלת את הברית הנצחית בין עם ישראל לבין הקב"ה, ובכך שהיא - הלכה למעשה - המצווה הראשונה בחייו של כל יהודי, עם הגיעו לגיל שמונה ימים.

ברית המילה זוהתה לאורך ההיסטוריה כמצווה המזוהה ביותר עם העם היהודי, ועל כן ניסו עמים שונים אשר שלטו ביהודים בתקופות שונות - ובהם המצרים (תקופת פרעה ויציאת מצרים) והיוונים - למנוע ולאסור את קיום מצווה זו.

 

הלכות/מצוות ברית מילה

על פי התורה, מצוות ברית המילה צריכה להתקיים ביום השמיני, שכן כתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא י"ב, ג'). לקביעה זו משמעות רבה מבחינה הלכתית, שכן במידה והיום השמיני להולדת התינוק חל בשבת, מקיימים בכל זאת את מצוות ברית המילה (כמובן, אחרי שהוכנו כל צורכי המילה מבעוד מועד). אולם, פה המקום לציין, כי הסיבה היחידה שבגינה ברית המילה נדחית, הינה מחלת התינוק. במקרה שכזה, ברית המילה תידחה עד שיבריא לחלוטין.

על המילה להתקיים מוקדם ככל הניתן ביום השמיני (בוקר/צהריים). יש לנסות ולגייס עבור ברית המילה לפחות מניין משתתפים (עשרה גברים חסונים מעל גיל בר מצווה, למי ששכח...), ומיד לאחר סיום טקס ברית המילה, מקיימים בשמחה רבה סעודת מצווה.

מצוות ברית המילה מוטלת על אביו של התינוק, אולם מרבית האבות אינם מנוסים ומבינים דיו כדי לבצע את המילה, ועל כן ממנים מוהל מקצועי ומנוסה לשליחם, לביצוע המצווה.

 

הסרת העורלה

ודאי שאלתם את עצמכם, אם מצוות ברית המילה חשובה כל כך, מדוע הקב"ה ברא אותנו עם ערלה? התשובה לכך הנה, כי האדם (והעולם כולו) נברא חסר, על מנת שגם הוא יהיה שותף עם הקב"ה בבניין העולם, ולא יקבל את הכול מוכן כבר (בשביל דברים טובים צריך להתאמץ, כידוע). על מנת להיות שותף צריך מחד, להסיר את הצדדים השליליים שבטבע האדם, ומאידך, להשתדל ולעשות מעשים טובים.

הערלה - שהנה עור שאין לגוף צורך ממשי בו - מסמלת, על פי המסורת, את הצדדים השליליים בטבע האדם, את מידת התאווה וחיי המותרות. בהסרת העורלה אנו מסירים בעצם את הרע ומתקרבים לטוב, ונכרתת ברית עולם בין התינוק שנולד זה עתה ובין העם היהודי והקב"ה.

 

טקס ברית המילה - מנהגים

לטקס ברית המילה נוסחים שונים, אולם המבנה הכללי ומהלך הברית דומים בקהילות ישראל השונות. בעת המילה נוהגים לעמוד, שכן נאמר "ויעמוד כל העם בברית" (מלכים ב', כ"ג, ג'). טרם התחלת המילה, אבי התינוק, המוהל והסנדק מתעטפים בטליתות ונעמדים על "הבמה", בה ייערך טקס הברית.

בטקס ברית המילה ישנם מספר "כיבודים" אותם אחראים ההורים לחלק למי שיחפוץ ליבם, ובראשם תפקיד הסנדק. הסנדק הינו האדם אשר התינוק מונח עליו בשעת הברית, ומתפקידו גם לשמש כיד ימינו של המוהל. בתפקיד מרכזי זה, נוהגים לכבד בדרך כלל את הסבא או תלמיד חכם. תפקידים מרכזיים נוספים הנם: האדם אשר מניח את התינוק על כסא אליהו, מי שמברך על היין ומכריז את שם הילד, וכן האדם אשר מחזיק את התינוק בעת אמירת הברכות.

כיבוד נוסף, המכונה "קוואטר", ואשר ניתן לזוג (בעל ואישה), הנו הובלת התינוק מפתח מקום האירוע לעבר "הבמה" בה נערכת הברית. יש שנוהגים לכבד בתפקיד זה זוג שעדיין לא נתברך בילדים, כדי שבזכות מצווה זו יזכו להיפקד בבנים.

אחרי כל הכיבודים האלה מה נשאר להורי התינוק? לפי סדר ברית המילה, האב נותר לעמוד על "הבמה" במשך כל הברית, במהלכה עליו להקריא פסוקים שונים בקול רם בפני הציבור, ועל האמא לשאת את התינוק בתחילת הטקס וכן לברך את ברכת הגומל בסופו.

חשוב לציין, כי את טקס ברית המילה ניתן לעשות באולם, בבית הכנסת, או אף בבית החולים במידת הצורך.

 

מהלך טקס ברית המילה

ברית המילה הינו טקס לא מורכב במיוחד, אולם חשוב ומומלץ (בייחוד עבור הורים טריים), להכיר את סדרו. בתחילת הטקס, אימו של התינוק מביאה אותו (על גבי כרית כמובן) לתוך מקום האירוע, ומניחה אותו בידי "הקוואטרים", אשר מובילים אותו אל "הבמה" ומוסרים אותו לאביו.

הברית מתחילה באמירת פסוקים שונים העוסקים באמונה בקב"ה, בזיכרון הברית בינינו לבין הקב"ה, בהכרת תודה על הלידה ובבקשת הצלחה. הפסוקים הראשונים נאמרים על ידי הקהל, כאשר פסוקים נוספים ובהם "שמע ישראל", נאמרים על ידי האב, הנושא את התינוק בידיו. אחרי אמירת הפסוקים הללו, מונח התינוק על ברכי הסנדק (הישוב על "כסא אליהו"). בשלב זה, נכנס המוהל לפעולה (הורים, לא לדאוג...), עוטף את התינוק בחיתול בד, ומכין אותו לקראת ביצוע המילה.

המילה עצמה מורכבת משלוש פעולות מרכזיות:

 

"מילה" (circumcision) - חיתוך עור העורלה,

 

"פריעה" - קילוף העור הדק מעל העטרה וחשיפתה,

 

"מציצה" - הטפת דם (הנעשית בפי המוהל או באמצעות מבחנה סטרילית). זה המקום להדגיש ולהרגיע, כי מטרת פעולת המציצה הנה בעיקרה רפואית, על מנת למנוע התפתחות חסימה בעורקים.

הפעולות הללו נמשכות רגעים ספורים בלבד, והן מלוות בברכות הנאמרות על ידי האב ועל ידי המוהל. לאחריהן, המוהל מרגיע את התינוק באמצעות אצבע או מוצץ הטבול ביין, וחובש את מקום המילה.

כעת, כל שנותר לכם הורים יקרים, הוא רק להגיד לכולנו איך קראתם לבנכם היקר.