בנק דם טבורי

בנק דם טבורי

מערכת קרוסלה

מיד לאחר הלידה ניתן לקחת דגימת דם מחבל הטבור של התינוק ולשמר אותו בבנק דם טבורי ציבורי או פרטי. הורים המעוניינים בכך צריכים לבחון את הנושא עוד בזמן ההריון.

איסוף דם טבורי

דם טבורי (cord blood) הוא הדם שנמצא בחבל הטבור ובשליה של תינוק שנולד. אחרי שהתינוק נולד וחבל הטבור נחתך, נשאר עוד מעט דם בשלייה (placenta) ובחלק של חבל הטבור שעוד מחובר אל השליה. דם זה מכיל כל מה שדם רגיל מכיל, תאים אדומים ולבנים, טסיות ופלזמה, אך הוא גם עשיר בתאי גזע. תאי הגזע הנמצאים בדם הטבורי דומים מאוד לאלו הנמצאים במח עצם ולכן ניתן להשתמש בדם טבורי להשתלות בעתיד, במקום במח עצם.

שימור דם טבורי (cord blood banking) ושימוש בתאי הגזע שבו כתחליף למח עצם, נמצאים כיום בתהליך של התפתחות ובשלב ניסיוני. רוב השימוש בדם טבורי נעשה בטיפול במחלות דם או במחלות של המערכת החיסונית. שימור דם טבורי משמש לטיפול ב-70 מחלות שונות, הנפוצה בהן היא לוקמיה. מדענים כיום בודקים את האפשרות שתאי הגזע בדם טבורי יוכלו להחליף תאים ברקמות הגוף, לדוגמא במערכת העצבים או בלב, מה שיפתח את האופציה לטיפול במגוון רחב יותר של מחלות.

בעקבות הטיפול המוצלח בעזרת שימור דם טבורי, החלו לפעול בנקים של דם טבורי. ישנם בנקים פרטיים ובנקים ציבוריים השומרים דגימות של דם טבורי, לשימוש טיפולי במידת הצורך. בבנק ציבורי, מקבלים תרומת דם טבורי שנכנסת למערכת בעילום שם ושומרים אותה לטובת הכלל. בבנק פרטי, משפחה שזה עתה הביאה תינוק חדש לעולם, שומרת בבנק את דגימת הדם הספציפית של התינוק, שבעתיד תוכל לשמש את המשפחה בלבד. תרומה של דם טבורי לבנק ציבורי נותנת תקווה נוספת לאלו הנזקקים לתרומת מח עצם, אך לא נמצא להם תורם במאגר מח העצם הקיים.

כיום אין תשובה חד משמעית לשאלה כמה זמן ניתן לשמור בדיקות דם של דם טבורי. מחקרים הראו כי כעשר שנים לאחר לקיחת הדגימה, לא הייתה ירידה באיכות הדגימה. דגימות ששהו בבנק של דם טבורי כעשר שנים, הושתלו בהצלחה אצל חולים, לכן אין סיבה לחשוב שהזמן משפיע על איכות הדגימה.

לקיחת דגימה של דם טבורי אינה פוגעת בשום אופן ביולדת או בתינוק והתהליך זהה בין אם המשפחה מחליטה לתרום את הדם לבנק ציבורי או לשמור אותו לשימוש עתידי של המשפחה. בדיקת הדם מתבצעת לאחר לידת התינוק ולאחר שנחתך חבל הטבור ולפני יציאתה המלאה של השלייה. הצוות הרפואי הפועל בחדרי הלידה, מיומן בהליך של לקיחת הדם ומבצע אותו כחצי דקה לאחר הלידה, זאת כמובן במידה ואין סיבוכים רפואיים אצל האם או התינוק' אשר יקבלו עדיפות על פני לקיחת הדגימה.

השיטה בה נלקחת הדגימה היא אותה השיטה בכל העולם. כמות הדם הממוצע שנדגם הוא 85 מ"ל והדם מוכנס לשקית מיוחדת יחד עם נוזל המונע קרישה. במידה ובמהלך איסוף הדם נולדת השליה, אין זה מפריע לאיסוף. לאחר סגירת השקית עם הדגימה, היא מועברת לבנק של דם טבורי, ציבורי או פרטי, על פי החלטת המשפחה. על הדם להגיע לבנק הדם עד 32 שעות מרגע הדגימה, שכן לאחר מכן ישנה סכנה כי תאי גזע ימותו ואז הדגימה לא תוכל לשמש להשתלה.

בישראל קיימות היום מספר חברות המטפלות ומפעילות בנקים לדם טבורי. חברת קריוסל מטפלת ושומרת על הדגימות בחו"ל ומבטיחה לשמור אותן עד 20 שנה. חברת מדיפריז מאחסנת את הדגימות במרכז הרפואי הדסה. המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מציע גם הוא שירות של בנק דם טבורי בארץ. לכל אחת מהחברות תנאים משלה, חלק מהחברות דורשות תשלום מראש לזמן המובטח לשמור את הדגימה, כאשר חברות אחרות דורשות תשלום חודשי עבור כל חודש בו מאוחסנת הדגימה.

הורים המעוניינים לשמור את דגימת הדם הטבורי לשימוש עתידי של המשפחה צריכים לבחור לפני הלידה את החברה שתטפל ותשמור על הדגימה. חשוב לבדוק האם העלויות הן חודשיות או תשלום אחד מראש, האם הדגימה נשמרת בארץ או בחו"ל והאם קיימות עלויות תפעול נוספות. בישראל קיים כיום גם בנק דם טבורי ציבורי. תרומת הדם המגיעה למאגר הבינלאומי היא אנונימית ומשמשת נזקקים להשתלות.

לאדם שנזקק להשתלת מח עצם בשל מחלה, יש הסיכוי הגדול ביותר למצוא תורם מתאים בקרב בני משפחתו. מחקרים הראו כי 3 מתוך 10 מטופלים ימצאו תורם שהוא קרוב משפחה. במידה ולא נמצא תורם מתאים בקרב המשפחה, צריך לפנות לתורמים חיצוניים ולכן קיימים היום מאגרים של תורמי מח עצם. יצירת בנקים של דם טבורי מגדילה משמעותית את הסיכוי למציאת תרומת דם מתורם מתאים, שכן תאי הגזע בדם טבורי ובמח העצם דומים מאוד.

כיום מאמינים ששימוש בדם טבורי אפילו עדיף על פני השימוש במח עצם של אדם בוגר. כאשר תורמים מח עצם, חייבת להיות התאמה מלאה בין התורם לחולה. מח עצם של אדם בוגר מכיל תאי דם בשם לימפוציטים או תאי T, המרכיבים את המערכת החיסונית הקיימת. במקרים מסוימים לאחר ההשתלה, תאים אלו תוקפים את התאים של החולה בו הושתל מח העצם. דחייה כזו עלולה לגרום להשתלה לא מוצלחת ואף לסיבוכים העלולים להוביל למוות. בדם טבורי, תאי ה-T אינם תוקפניים משום שהם אינם "בוגרים" ולכן להשתלה המשתמשת בדם טבורי, יש יותר סיכויים להיקלט בצורה טובה ופחות סיכון לסיבוכים. כמו כן, בגלל שבהשתלה של דם תבורי יש פחות סיכונים, ההתאמה בין התורם לחולה לא חייבת להיות מושלמת. לכן חולים שאינם מוצאים תורם מתאים במאגר מח העצם, יכולים לפנות למאגר של דם טבורי, שם יהיה להם סיכוי טוב יותר למצוא תרומת דם מתאימה.

החיסרון העיקרי של שימור דם טבורי הוא שהדגימה שנלקחת היא יחסית קטנה ולכן מספר תאי הגזע שניתן לקחת מהדגימה, קטן יחסית למספר תאי הגזע הנלקחים בדגימת מח עצם. מכיוון שכמות תאי הגזע קטנה יותר בדם טבורי, לגופו של החולה לוקח יותר זמן להחזיר לעצמו את תאי הדם האדומים והלבנים ואת הטסיות בדם, הבונים את המערכת החיסונית. כתוצאה מכך, חולים שעברו השתלה של דם טבורי חשופים יותר לזיהומים בחודשיים-שלושה הראשונים לאחר ההשתלה. בעיה נוספת עולה כאשר האדם הנזקק לתרומת תאי גזע הוא אדם בוגר, משום שאז גופו דורש יותר תאי גזע וכמותם מוגבלת בדגימה של דם טבורי.

בעיה נוספת בשימור דם טבורי היא שהדם עלול להכיל מחלות גנטיות שיעברו לאדם בו הושתלו תאי הגזע. ככלל, משפחות אשר מחליטות על תרומת דם טבורי של התינוק החדש, נשאלות על עבר של מחלות גנטיות במשפחה והדם הטבורי עצמו נבדק לשם גילוי מחלות גנטיות נפוצות כמו אנמיה חרמשית. כמו כן, במהלך ההריון ולאחר הלידה עובר התינוק בדיקות לזיהוי מחלות גנטיות, אך בכל זאת קיימות מחלות גנטיות הקשות מאוד לזיהוי, שאינן מופיעות בצורה ברורה בחודשים ואף בשנים הראשונות בחייו של הילד. נכון להיום, אין אפשרות לבדוק את בדם הטבורי את כל המחלות הגנטיות המוכרות ולכן קיים סיכוי שבמקרה אחד מתוך 10,000, האדם שקיבל תרומה מדם טבורי יקבל מחלה גנטית שלא זוהתה.

חיסרון ברור של קבלת תרומת דם טבורי הוא שהתרומה הגיע מתינוק בן יומו ולכן לא ניתן לקבל ממנו תרומה של מח עצם במידת הצורך. בתרומה של מח עצם, התורם יכול לחזור על התרומה במידה וההשתלה הראשונה נכשלה ובנוסף הוא יכול לתרום תאי T על מנת לשקם את המערכת החיסונית. בתרומה של דם טבורי, ישנה רק הזדמנות אחד בכל תרומה. במידה וההשתלה הראשונה נכשלה, יש למצוא תורם אחר.