הריון בסיכון גבוהמחסור בחמצן במהלך ההריון עלול להביא למצוקה של העובר. אין כמו תחושה של אמא כדי לאבחן מצוקה עוברית, אך ישנן גם דרכים טכנולוגיות למדוד את המצוקה הזו.
מצוקה עוברית הינה בעיה גופנית בהתפתחות העובר הנגרמת ממחסור בחמצן במהלך ההריון. המצוקה העוברית מתאפיינת בדרך כלל בקצב פעימות לב לא תקין או חלש מן הרגיל, בהפרשות חריגות ממעי העובר (חומר הנקרא מקוניום) וכן בתנועות חלשות או לא מורגשות של העובר בתוך הרחם (בשליש השלישי של ההריון). העובר מוגדר כסובל ממצוקה עוברית כאשר פעימות ליבו נמוכות מ-100 או גבוהות מ-180.
בשלב מתקדם בהריון, כאשר האישה חשה בקביעות בתנועות העובר בתוך בטנה, היא תתבקש על ידי רופא הנשים לעקוב אחר תדירות התנועות של העובר במהלך היום ולרשום את תדירות התנועות שלו. זהו המדד הפשוט והטוב ביותר המסייע לרופא הנשים לקבל הערכה של תקינות תהליך ההריון ובריאותו של העובר המתפתח. מטבע הדברים, תנועות רבות בתדירות גבוהה במהלך היום יספקו עדות לכך שהעובר בריא ומתפקד בצורה בריאה. כאשר התזוזות הינן בתדירות נמוכה יחסית, יכול הדבר להצביע על בעיה כלשהי בהתפתחות העובר. במקרה כזה נדרשת האישה להגיע במהירות האפשרית לרופא הנשים לצורך בדיקות מקיפות והמשך מעקב על התפתחותו של העובר.
תחושת האם הינה המדד הטוב ביותר לזיהוי מצוקה עוברית, אם כי קיימות דרכים נוספות לקבוע בוודאות האם העובר נמצא בבעיה כלשהי מבחינה התפתחותית. מדידת הדופק באמצעות מכשיר האולטרסאונד הינה הדרך המהימנה ביותר לעקוב אחר פעימות הלב של התינוק ולבדוק את תקינותו. חשוב לזכור כי במידה ויש היסוס לגבי התפתחות מצוקה עוברית, יש להגיע במהירות האפשרית לבדיקות לצורך הסרת הספק.
במקרה שנמצא כי העובר אכן סובל ממצוקה עוברית, אופן הטיפול ישתנה בהתאם למידת ההתקדמות של ההריון. בשלב הראשון תינתן לאישה תוספת של חמצן, אשר תשפיע גם על הגעת החמצן לעובר. אם תוספת החמצן אינה מסייעת לשיפור המצב ובמידה וההריון נמצא בשלב מתקדם מאוד, יתבצעו ניסיונות לזירוז תהליך הלידה. לאחר הלידה יתאפשר טיפול יעיל יותר בתינוק והסיכון שבגרימת נזק לטווח ארוך יפחת משמעותית. זירוז הלידה יכול להתבצע באמצעות ביצוע לידה מכשירנית. בשלב מוקדם יותר בהריון ובמקרים קיצוניים בהם קיים סיכון ממשי להתפתחות העובר, יתבצע ניתוח קיסרי שלאחריו יטופל היילוד בפגייה של בית החולים.
לכתבה הקודמת
סגור לתגובות
