בדיקות הריון. סקירת מערכות. בדיקת אולטראסאונד. שקיפות עורפית.
אדמת היא עוד אחת מהמחלות האלו שחוסנו בהן בילדותינו, אבל עדין מהווה סיכון בהריון. האמנם?
מחלת האדמת נתפסת כמחלה כפשוטה אשר אינה מסכנת חיים. אמנם, אצל נשים בהריון קיים סיכון של ממש בעת הידבקות במחלה בשל הסיכוי לפגיעה ממשית בעובר. פגיעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי אצל היילוד בתסמונת הנקראת "אדמת מולדת", אשר עשויה לכלול פגיעות שונות אצל התינוק, לרבות: פגיעה במערכת העצבים המרכזית, פגיעה בשמיעה, פגיעה בראייה ופגיעה בתפקוד הלב.
מחלת האדמת הינה מחלה נגיפית מדבקת, המועברת על-ידי נגיף הרובלה. בעוד שהסיכון לעובר הינו גדול וממשי במהלך ההריון, הרי שהוא מצטמצם ככל שההריון מתקדם יותר. לדוגמא, בעת הידבקות במחלה ועד השבוע העשירי להריון, קיים סיכוי של כ-50% כי התינוק הנולד יחלה באדמת מולדת. מהשבוע ה-16 והלאה, מצטמצם הסיכוי לכאחוז בודד בלבד.
כיום, כ-90% מהנשים בישראל מחוסנות כנגד מחלת האדמת. מאז שהומצא חיסון כנגד המחלה, ירד היקף החולות באופן ניכר ומחלה זו נתפסת היום כנדירה ביותר. אולם, ניכר כי 5% מהנשים, גם אלו אשר חוסנו בעבר כנגד המחלה, עדיין יכולות להידבק בה, שכן החיסון אינו משפיע על גופן. בתוך כך, על מנת להסיר את הספק לגבי ההידבקות במחלה, מומלץ לבצע, מיד לאחר הכניסה להריון, בדיקה שתקבע את רמת הנוגדים בדם כנגד הנגיף. במידה ונמצאת בגוף כמות מספקת של הנוגדנים, פירוש הדבר כי האישה מחוסנת וכי לא קיים סיכון להימצאות המחלה בגופה.
בדיקת נוגדני אדמת נעשית על-ידי לקיחת דגימה מדם האישה, מאזור גב כף היד. תוצאותיה של הבדיקה צפויות להינתן כעבור יומיים או שלושה מיום הביצוע. באם נמצא במהלך הבדיקה כי הרמה של הנוגדנים בגוף אינה מספקת (רמה של 15-30 IU – Internal units) על האישה לקבל באופן מיידי זריקה נוספת המכילה את החיסון הנדרש. אם האישה נמצאת כבר בהריון, הרי שאין לחסנה כנגד אדמת בשל הסיכון לעובר, אם כי הוא קטן יחסית. במקרה כזה, יש להימנע ממגע עם אנשים שעשויים להיות חולים, ויש לעקוב אחר רמת הנוגדנים בגוף לאורך כל שלבי ההריון. במידה וקיימת עלייה ברמת הנוגדנים במהלך ההריון – יכול הדבר להצביע על הידבקות במחלה. לאחר ההריון, מומלץ ואף נדרש לקבל חיסון נוסף כנגד המחלה.
רמת נוגדנים של מתחת ל-15 IU פירושה כי החיסון נגד המחלה לא השפיע על האישה, וכי במידה והאישה אינה בהריון, יש לתת לה זריקה נוספת באופן מיידי. במידה והאישה הרה, יש לבצע בדיקות חודשיות ולראות האם קיימת עלייה בכמות הנוגדנים. במידה וקיימת עלייה, פירוש הדבר כי האישה נדבקה באדמת ויש לפעול בהתאם להנחיות הרופאים. כאשר קיים חשש ממשי להידבקות העובר במחלה, על האישה להחליט האם היא מעוניינת להמשיך בהריון, בהתחשבות בסיכויים של העובר להיוולד כאשר הוא נושא את המחלה. כאמור, יש לקחת בחשבון את העובדה כי בשלבים מתקדמים של ההריון הסיכוי הוא כמעט אפסי להיוולדות התינוק כשהוא נושא במחלה. המעקב אחר הידבקות אפשרית של העובר במחלה תתבצע בבדיקות השגרתיות ובהן: בדיקת מי שפיר, סיסי שליה והאולטרה-סאונד.