יהלי

אז ככה הריון ראשון שלי ואני לא יודעת לקראת מה אני הולכת
תאריך משוער שלי היה 31.1.09
כמובן שכולם שגעו אותי שאני אלד ב- 15 לינואר כי זה יום ההולדת של בעלי ואמרתי שאין סיכוי כי הריון ראשון נמשך בדרך כלל מעבר לזמן המשוער
בקיצור הגענו ל-14 לינואר ואמרתי למחליפה שלי שאני אשאיר לה מפתח במשרד ליד שאם יהיה מצב שאני אלד וכל מי שדיבר איתי אמרתי שאני יולדת למחרת ב- 15 לכבוד יום ההולדת של בעלי

וב- 14 הלכתי לקניות עם חמתי והלכתי לקנות לבעלי מתנה ואז הרגשתי צירים ומדדתי זמנים הכנתי את בעלי שזה הולך לקרות אבל בלי לחץ וכמובן הודעתי לאמא שלי כי אני גרה במעלה אדומים ואמורה לנסוע ללדת בבית החולםי בלינסון בפתח תקוה

חזרתי מקניות קיפלתי כביסה הכנסתי אוכל והלכתי לישון
באמצע הלילה משעה שתיים הרגשתי כאבים חזקים ולא הערתי את בעלי לא יודעת מה לעשות הלכתי לשירותים וכמובן שפחדתי לדחוף ומשכתי עד שעה 4 אז התקשרתי למוקד הרפואי ואמרו לי לשתות הרבה אחרי רבע שעה התקשרתי שוב ואמרו ללכת לבית חולים כמו אישה טובה הערתי את בעלי ובשעה4 בבוקר החלנו בנסיעה לבית החולים בלינסון

הגענו עשיתי מוניטור היו צירים לא סדירים וכמובן צריך לצאת החוצה לחכות לבדיקת רופא
בשעה 5 בבוקר אמרתי לבעלי להתקשר לאמא שלי שתבוא מהר שאנחנו בבית חולים ואמא שלי לוקח לה הרבה זמן כי היא צריכה להתאפר ולהיות טיפ טופ באיזשהו שלב התחלתי לצעוק אמא בואי תקחי לי את הכאב ופתאום היא נכנסת וצועקת לי אני באה ואז הלכתי איתה למיון נשים והתחלתי לצעוק על הכאב ואז אחות בדקה אותי ולא רופא והייתה לי פתיחה של 4
ביקשתי שיקחו לי דם לאפידורל כי אין לי כח סבל (אבל מסבר שיש לי הרבה כח) ואז לקחו דם ולוקח הרבה זמן בקיצור נשכבתי אמא שלי יילדה אותי עם המיילדת בינתיים אחי ואחותי הלכו לקנות קפה לבעלי וכששבו אחותי חיפשה תפילה ללידה קלה ואז אחי אמר לה שאין טעם שהוא שומע את הילד וכן זה היה במשך שעה של "כאב תופת" אבל היה שווה הכל ובלי אפידורל ואז למזלי הטוב היה לי צוות מעולה כי השילייה לא יצאה בשלמותה וישר נכנסתי לגרידה וכיום אני אמא ליהלי המדהים בן שנה וחודשיים ומודה לאלוהים כל יום על הלידה המדהימה שעברתי